נחשים תת־ארסיים בישראל

בישראל חיים תשעה מינים של נחשים המוגדרים תת־ארסיים.

הם אינם נמנים עם תשעת הנחשים הארסיים והמסוכנים בישראל, אך גם אינם חסרי ארס.ת מוגדלות או מרזביות והפרשה המסייעת להם להכניע את הטרף. מבנה זה יעיל נגד לטאות, שממיות, נחשים ובעלי חיים קטנים אחרים, אך בדרך כלל אינו מאפשר החדרה יעילה של ארס בנשיכה קצרה באדם.

לכן התת־ארסיים בישראל אינם נחשבים מסוכנים לאדם כמו הצפע, האפעה, הפתן או העכנים. עם זאת, קיימים דיווחים על תסמינים מקומיים ולעיתים ממושכים בעקבות נשיכות של חלק מהמינים – בעיקר כאשר הנשיכה הייתה ממושכת.

מהו נחש תת־ארסי?

אצל הצפעיים נמצאות בקדמת הלסת שיני ארס ארוכות ומתקפלות. לפתן השחור שיני ארס קדמיות, קצרות וקבועות.

אצל מרבית התת־ארסיים נמצאות השיניים המיועדות להחדרת הארס בחלק האחורי של הלסת העליונה. כדי להשתמש בהן ביעילות, הנחש נדרש בדרך כלל לאחוז בטרף ולהניע את הלסתות סביבו.

זו הסיבה שנשיכה מהירה באדם מסתיימת לרוב ללא החדרת כמות משמעותית של ארס. לעומת זאת, נשיכה ממושכת באצבע או בחלק גוף צר עשויה לאפשר לשיניים האחוריות להגיע לעמדה יעילה יותר ולגרום לתסמינים.

המונח „תת־ארסי” אינו מעיד בהכרח על ארס חלש. הוא מתייחס בעיקר למבנה מערכת השיניים ולאופן החדרת הארס. הפרשה שעשויה להיות יעילה מאוד נגד הטרף הטבעי של הנחש אינה בהכרח בעלת אותה השפעה על אדם.

האם נשיכה של נחש תת־ארסי יכולה להשפיע על אדם?

כן.

בכמה מהמינים החיים בישראל תועדו כאב, אדמומיות, נפיחות והשפעות מקומיות בעקבות נשיכה ממושכת. עם זאת, לא מצאתי מקרה מוות מתועד ומאומת המיוחס לאחד מתשעת הנחשים התת־ארסיים בישראל.

בארבע־קו מובהק תועדה נשיכה ממושכת באצבע שגרמה לכאב ולבצקת מקומית מתקדמת. ההחלמה המלאה נמשכה כמעט שלושה חודשים.

בתלום־קשקשים מצוי תועדו דימום מקומי, תחושות חריגות, הזעה וסימני דלקת. התסמינים חלפו ללא נזק ממושך.

בקרוב המשפחה תלום־קשקשים מערבי, Malpolon monspessulanus, תואר מקרה חריג שבו אצבע הוכנסה עמוק לפיו של הנחש. אצל הנפגע הופיעו תסמינים עצביים, ובהם צניחת עפעף והפרעה בתנועת העין. הוא החלים בתוך שישה ימים.

החוויה האישית שלי עם ארבע־קו מובהק

כנער חוויתי בעצמי נשיכה ממושכת של ארבע־קו מובהק באצבע היד.

במשך כמה שעות הופיעו חום ואדמומיות מקומית, תחושה בולטת של זרימת דם והשפעה שהורגשה לאורך היד ועד אזור הכתף.

האירוע לא תועד או נבדק רפואית בזמן אמת, ולכן איני מציג אותו כאבחנה רפואית. עם זאת, החוויה ממחישה היטב את ההבדל בין נשיכה מהירה לבין נשיכה ממושכת, שבמהלכה עשויות השיניים האחוריות להגיע לעמדה המאפשרת החדרה יעילה יותר של ההפרשה.

הדיווח המדעי שפורסם בשנת 2020 על נשיכה ממושכת של אותו מין מחזק את האפשרות שארבע־קו מובהק מסוגל לגרום לתסמינים מקומיים מורגשים ואף ממושכים.

תשעת הנחשים התת־ארסיים בישראל

1. ארבע־קו מובהק

Psammophis schokari

נחש דק, מהיר ופעיל יום, בעל תפוצה רחבה בישראל – מן הצפון ועד אילת. הוא מחפש את טרפו באופן פעיל וניזון בעיקר מלטאות, אך עשוי לטרוף גם נחשים קטנים, מכרסמים וציפורים.

במופע המוכר עוברים לאורך הגוף ארבעה פסים כהים. בדרום הארץ קיימים גם פרטים בהירים מאוד או כמעט חסרי פסים ברורים.

לארבע־קו מובהק שיני ארס אחוריות. בספרות מיוחסים למין ערכי LD50 של 0.4 מ״ג לק״ג בהזרקה תוך־ורידית ושל 3.0 מ״ג לק״ג בהזרקה תת־עורית.

הפער בין שני הערכים מדגים עד כמה שיטת ההזרקה משפיעה על התוצאה. אין להשוות ערכי LD50 בלי להתייחס לשיטת ההחדרה, לחיית הניסוי ולתנאי הבדיקה.

כאמור, קיים גם דיווח רפואי על נשיכה ממושכת שגרמה לכאב ולבצקת מקומית מתקדמת. לא דווח על סכנת חיים.

2. ארבע־קו מצרי

Psammophis aegyptius

מין קרוב לארבע־קו המובהק, המצוי בישראל באזור אילת ובדרום הערבה. זהו נחש גדול, דק ומהיר, הפעיל ביום ומחפש לטאות ובעלי חיים קטנים אחרים.

לארבע־קו המצרי שיני ארס אחוריות, אך לא מצאתי נתון LD50 ישיר של המין.

הנתונים שנמדדו בארבע־קו מובהק עשויים לספק נקודת השוואה בין שני קרובי המשפחה, אך אינם מדידה של ארבע־קו מצרי ויש להציגם בהתאם.

לא נמצא דיווח רפואי על פגיעה משמעותית באדם ממין זה.

3. תלום־קשקשים מצוי

Malpolon insignitus

הגדול והמרשים בין הנחשים התת־ארסיים בישראל. אורכו עשוי לעבור שני מטרים, והוא ניזון מלטאות, מכרסמים, ציפורים ונחשים אחרים – לרבות נחשים ארסיים.

זהו נחש פעיל יום בעל ראייה טובה. לעיתים הוא מרים את קדמת גופו כדי לסרוק את השטח. שמו נגזר מהתלם – שקע אורכי המצוי בקשקשיו.

בשנת 2023 פורסם דיווח על נשיכה של Malpolon insignitus. התסמינים כללו דימום מקומי, תחושות חריגות, הזעה וסימני דלקת, אך חלפו במהירות ולא הותירו נזק ממושך.

לא מצאתי נתון LD50 ישיר ומאומת למין זה.

4. תלום־קשקשים מדברי

Malpolon moilensis

נחש מדברי המצוי בנגב ובערבה. כאשר הוא חש מאוים הוא עשוי להרים את קדמת הגוף ולשטח את אזור הצוואר. התנהגות זו העניקה לו באנגלית את הכינוי „קוברה מדומה”, אך הוא אינו קוברה ואינו משתייך למשפחת הפתניים.

מזונו כולל לטאות, מכרסמים ובעלי חיים קטנים נוספים.

לא נמצא נתון LD50 ישיר של תלום־קשקשים מדברי ולא נמצא תיאור רפואי מאומת של פגיעה קשה באדם.

לשם השוואה בלבד, בקרוב המשפחה Malpolon monspessulanus בודד חלבון רעיל בשם CM-b. לחלבון המבודד נמדד LD50 תוך־ורידי של 1 מ״ג לק״ג בעכברים.

חשוב להדגיש: זהו ערך שנמדד בחלבון מבודד מקרוב משפחה, ולא בהפרשת הארס המלאה של תלום־קשקשים מדברי או מצוי.

5. עין־חתול חברבר

Telescopus fallax

נחש לילי הניזון בעיקר משממיות ומלטאות. עיניו גדולות ובעלות אישון אנכי, ומכאן שמו.

לעין־החתול החברבר שיני ארס אחוריות המסייעות בהכנעת הטרף. מבנה בלוטת הארס ומנגנון השיניים שלו תוארו במחקרים, אך לא מצאתי ערך LD50 ישיר של המין.

הוא אינו נחשב מסוכן לאדם ולא נמצא מקרה מתועד של מוות או פגיעה קשה ממנו.

6. עין־חתול אדמדם

Telescopus urii

נחש לילי מדברי בגוני חום, אדום וורוד, המצוי בעיקר בבקעת ים המלח, בנגב ובערבה. הוא מטפס היטב וניזון בעיקר מלטאות ומשממיות.

חלק מהמידע הישן על המין מופיע תחת שיוכים טקסונומיים הקשורים לקבוצת Telescopus dhara. לכן יש לבדוק היטב לאיזה מין ולאיזו אוכלוסייה מתייחס כל נתון.

לא מצאתי ערך LD50 ישיר ולא נמצא דיווח על נזק משמעותי לאדם.

7. עין־חתול אפור

Telescopus hoogstraali

מין נדיר מאוד, בעל ראש כהה וגוף אפור שעליו פסי רוחב דקים. בישראל הוא מוכר מאזורים מצומצמים בדרום.

עקב נדירותו קיים מעט מאוד מידע על הארס שלו. לא נמצא נתון LD50 ולא נמצא תיאור רפואי מאומת של הכשה באדם.

היעדר מידע אינו מוכיח שאין לארס השפעה. הוא מעיד בעיקר על כך שהמין נדיר ולא נחקר במידה מספקת.

8. נחש־כיפה מזרחי

Macroprotodon cucullatus

נחש קטן ועדין המצוי בישראל בעיקר באזורים חוליים וצחיחים. על ראשו מופיע כתם כהה המזכיר כיפה.

לנחש־הכיפה שיניים אחוריות מוגדלות והפרשה היעילה בעיקר נגד לטאות, המהוות חלק מרכזי בתזונתו.

בשל גודלו הקטן ומבנה פיו, יכולתו להחדיר לאדם כמות משמעותית מוגבלת מאוד. לא נמצא ערך LD50 ישיר ולא מוכר מקרה מתועד של פגיעה משמעותית באדם.

9. מחרוזן מגוון

Micrelaps muelleri

המחרוזן הוא אולי סימן השאלה הגדול ביותר בין הנחשים התת־ארסיים בישראל.

זהו נחש קטן, צר ותת־קרקעי, בעל דגם משתנה של טבעות או כתמים כהים ובהירים. הוא ניזון ככל הנראה בעיקר מזוחלים קטנים ומנחשים אחרים.

בשנת 2023 הופרד הסוג Micrelaps למשפחה אבולוציונית עצמאית בשם Micrelapidae. מיקומו האבולוציוני הייחודי ומערכת הארס שלו הופכים אותו למין מסקרן במיוחד מבחינה מחקרית.

עם זאת, לא מצאתי עד כה נתון LD50 של Micrelaps muelleri, ניתוח מלא של הרכב הארס או תיאור רפואי מאומת של הכשת אדם.

ייתכן שהארס יעיל מאוד נגד הטרף הטבעי שלו, בעוד שגודלו הקטן, מבנה הפה ומיקומן האחורי של השיניים מגבילים מאוד את יכולתו להחדיר ארס לאדם.

לכן נכון לתאר את המחרוזן כמין בעל פוטנציאל בלתי־נחקר, ואולי כמועמד המסקרן ביותר לבדיקת עוצמת הארס בין התת־ארסיים בישראל. עם זאת, ללא בדיקות רעילות וניתוח של הרכב הארס, עדיין אי אפשר לקבוע שזהו בעל הארס העוצמתי ביותר בקבוצה.

מה ידוע כיום על הארס של תשעת המינים?

האם תת־ארסי פירושו בטוח למגע?

לא.

הכינוי „תת־ארסי” מתייחס בעיקר למבנה מערכת הארס ולמיקומן האחורי של השיניים המשמשות להחדרתו. הוא אינו קובע בהכרח שהארס חלש או שהנחש אינו מסוגל לפגוע באדם.

בעולם קיימים נחשים בעלי שיני ארס אחוריות המסוכנים מאוד לאדם. הדוגמה המוכרת ביותר היא הבומסלנג (Dispholidus typus) מאפריקה, שהארס שלו עלול לגרום לפגיעה קשה במערכת קרישת הדם ואף למוות. גם מינים מסוימים של נחשי־זרדים מהסוג Thelotornis נחשבים מסוכנים לאדם.

תשעת המינים התת־ארסיים החיים בישראל אינם נחשבים מסוכנים לאדם ברמה זו, ולא נמצא מקרה מוות מתועד כתוצאה מנשיכה של אחד מהם. עם זאת, קיימים דיווחים על תסמינים מקומיים ולעיתים ממושכים בעקבות נשיכות של ארבע־קו מובהק ותלום־קשקשים מצוי.

לכן אין להתייחס להגדרה „תת־ארסי” כאל אישור לגעת בנחש. גם מין שהסיכון הרפואי ממנו נחשב נמוך עלול לנשוך, לגרום לפציעה ובנסיבות מסוימות להחדיר ארס ולגרום לתסמינים.

אין להחזיק נחש בידיים, לפתוח את פיו או לנסות לבדוק את מיקום שיניו. אם נמצא נחש בבית או בחצר, שומרים מרחק ומזמינים לוכד נחשים מורשה.

למידע על תמונות, סימני זיהוי ותחומי התפוצה ניתן להיעזר במגדיר זוחלי ישראל.

להיכרות עם המינים המסוכנים לאדם קראו גם: נחשים ארסיים בישראל.

לסיכום

תשעת הנחשים התת־ארסיים בישראל אינם נחשבים מסוכנים לאדם ברמתם של תשעת המינים הארסיים. לא נמצא מקרה מוות מתועד מאחד מהם, וברוב המינים גם לא מוכרים מקרי הרעלה משמעותיים.

עם זאת, הדיווחים על ארבע־קו מובהק ועל תלום־קשקשים מצוי, לצד החוויה האישית שלי, מראים שנשיכה ממושכת עשויה לגרום לתסמינים מורגשים ולעיתים ממושכים.

פערי המידע עדיין גדולים, במיוחד בנוגע למחרוזן, לעין־החתול האפור ולמינים נדירים נוספים. לכן ההגדרה המדויקת אינה „נחשים חסרי ארס”, אלא נחשים בעלי מערכת ארס שהסיכון שלהם לאדם נמוך, מוגבל או עדיין אינו נחקר במלואו.

שומרים מרחק, לא מנסים ללכוד – ולא הורגים נחשים.

אבי צובל
לוכד נחשים מורשה ומייסד „שומרים על זוחלי הארץ”