מגדיר זוחלי ישראל
עברו על סימני הזיהוי והתפוצה. אין להסתמך על התאמה חזותית בלבד לצורך מגע, לכידה או טיפול בזוחל.
בחרו קבוצה כדי להציג את המינים המתאימים.
2. באיזה אזור נצפה הזוחל?
בחרו אזור כדי להציג רק מינים שתחום תפוצתם המוכר כולל אותו. החלוקה מיועדת לסינון ראשוני ואינה גבול תפוצה מוחלט.
לא ארסי, תת־ארסי או ארסי?
החלוקה מתארת את מנגנון השיניים והארס. היא אינה מאפשרת לזהות נחש בשטח לפי מבנה הראש או העין.
לא ארסי
שיניים רגילותאין מנגנון להחדרת ארס. גם נחש לא־ארסי עלול לנשוך כהגנה, ולכן אין לגעת בו.
תת־ארסי
שיני ארס אחוריותשיניים מרזביות בחלק האחורי של הלסת מסייעות בהכנעת הטרף. המינים המוצגים במגדיר אינם נחשבים מסוכנים לאדם, אך אין לגעת בהם.
ארסי
שיני ארס קדמיותהשיניים הקדמיות קבועות או מתקפלות, בהתאם למשפחה. הכשה היא מצב חירום: מתרחקים ומחייגים מיד 101.
חשוב: צורת האישון, הראש או דגם הגוף אינם מספיקים לקביעת רמת הסיכון. אין להתקרב לנחש כדי לבדוק את שיניו.
נחשים (41)
ארסי
אפעה מגוון
Echis coloratus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
ארסי מאוד ומסוכן לאדם
סימני זיהוי
נחש ארסי ממשפחת הצפעיים, בעל שיני ארס גדולות המתקפלות כאשר הפה סגור. אורכו עשוי להגיע לכ־90 ס"מ, אך לרוב הוא קטן יותר. גופו אינו נראה צינורי וראשו בולט ונבדל מן הגוף. המין מופיע במגוון צבעים בהתאם לאזור הגאוגרפי, ובהם אפור, ורדרד, כתום, צהוב וחום. לאורך הגב כתמים בהירים, ואילו הכתמים בצדי הגוף בדרך כלל כהים יותר ונוטים לאפור או לשחור. מגוון הצבעים והדגמים מסייע לו בהסוואה מטרף ומטורפים.
פעילות והתנהגות
אישוניו אנכיים, כמצופה מבני משפחת הצפעיים בישראל, והוא פעיל בעיקר בלילה. האפעה חובב אזורים סלעיים, מסלעות ומצוקים, ועשוי להתקרב גם לסביבת האדם.
תזונה
ניזון ממכרסמים, לטאות וציפורים, בהתאם לטרף הזמין.
תפוצה בישראל
מעמק בית שאן ואזור הגלבוע, דרך מזרח השומרון, בקעת הירדן, מדבר יהודה ובקעת ים המלח, ועד מרכז ודרום הנגב והערבה. ייתכן שהוא מצוי גם באזורים נוספים שבהם מתקיימים בתי גידול מתאימים.
בטיחות
האפעה מגוון הוא נחש ארסי מאוד ומסוכן לאדם. במקרה של הכשה יש להזעיק מיד עזרה רפואית ולהימנע מניסיון ללכוד את הנחש. אין להתקרב לנחש או לנסות ללכוד אותו. בחלק מהאזורים, ובהם הגלבוע, תחום תפוצתו חופף לזה של הצפע המצוי.
צילום: להשלמה
תת־ארסי
ארבע־קו מובהק
Psammophis schokari
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
תת־ארסי — אינו נחשב מסוכן לאדם
סימני זיהוי
נחש דק, גלילי וחטוב שאורכו עשוי להגיע לכ־120 ס״מ. ראשו מובדל מעט מן הצוואר ועיניו גדולות, בעלות אישונים עגולים. במופע הנפוץ עוברים לאורך הגוף ארבעה פסים כהים על רקע צהבהב או כתמתם, והגחון לבן. בדרום הארץ נפוצים גם פרטים בהירים מאוד או כמעט חסרי פסים, המשתלבים היטב בסביבה. גם במופעים האחידים נותר בדרך כלל פס כהה אופקי החוצה את אזור העין.
פעילות והתנהגות
נחש פעיל יום, מהיר וזריז מאוד, המחפש את טרפו באופן פעיל. לעיתים הוא מרים את פלג גופו הקדמי וסורק את המרחב. הוא נע היטב על הקרקע וגם מטפס על שיחים ועל עצמים נמוכים.
תזונה
ניזון בעיקר מלטאות, אך עשוי לטרוף גם נחשים קטנים, מכרסמים וציפורים קטנות.
תפוצה בישראל
בעל תפוצה רחבה בישראל, מן החרמון ועד אילת. דגם הצבע משתנה בין אזורים, ובדרום מופיעים לעיתים קרובות פרטים בהירים או חסרי פסים ברורים.
מנגנון ארס
לארבע־קו מובהק שיני ארס אחוריות המסייעות לו להכניע את הטרף. הוא מוגדר תת־ארסי ואינו נחשב מסוכן לאדם, אך אין לגעת בו או לנסות ללכוד אותו.
מינים דומים
באזור אילת מצוי גם ארבע־קו מצרי, Psammophis aegyptius, שהוא מין נפרד וגדול יותר. ההבדלים ביניהם יוצגו בכרטיס ההשוואה הייעודי, ואין לזהותם על סמך מספר הפסים בלבד.
צילום: להשלמה
ארבע־קו מצרי
Psammophis aegyptius
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
תת־ארסי — אינו נחשב מסוכן לאדם
מצב שימור
בסכנת הכחדה בישראל
סימני זיהוי
נחש גדול, דק וגלילי שאורכו עשוי להגיע לכ־165 ס״מ. ראשו גדול ומוארך, עיניו בעלות אישונים עגולים וגופו בגוני אפרפר־צהבהב, חום בהיר או חום־אדמדם. לאורך הגוף עשויים להופיע פסי אורך חלשים הכהים מעט מצבע הרקע. סימן בולט בראש הוא פס חום אופקי העובר דרך אזור העין ומטשטש את מיקומה.
פעילות והתנהגות
נחש פעיל יום, מהיר מאוד ומחפש מזון באופן פעיל. לעיתים הוא מרים את הראש ואת קדמת הגוף תוך כדי תנועה כדי לסרוק את הסביבה. הוא נע על הקרקע ומטפס היטב על שיחים ועל עצים. בעת איום הוא עשוי להפגין התנהגות הגנתית ולנסות לנשוך.
תזונה
ניזון מלטאות, מציפורים וממכרסמים, וייתכן שטורף גם נחשים קטנים.
תפוצה בישראל
בישראל תפוצתו מצומצמת לאזור אילת ולדרום הערבה.
מנגנון ארס
לארבע־קו המצרי שיני ארס מרזביות בחלק האחורי של הלסת העליונה. הארס מסייע לו להכניע את הטרף, אך המין אינו נחשב מסוכן לאדם. אין לגעת בו או לנסות ללכוד אותו.
מינים דומים
דומה מאוד לארבע־קו מובהק, אך בדרך כלל גדול ממנו ונבדל גם בפרטי הקשקשים ובמאפיינים נוספים שאינם מתאימים לזיהוי מרחוק. אין לזהות את שני המינים לפי מספר הפסים בלבד.
צילום: להשלמה
זעמן אוכפים
Platyceps rogersi
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
מצב שימור
בסיכון נמוך בישראל
סימני זיהוי
זעמן מדברי בעל גוף דק וגלילי, שאורכו עשוי להגיע לכ־105 ס״מ, אם כי רוב הפרטים קטנים יותר. ראשו רחב מעט מן הצוואר. צבע הגוף נע מאפור ואפרפר ועד חום־ורדרד, ומשולבים בו גוונים צהבהבים ונגיעות לבנות. מן העורף ועד אמצע הגוף מופיעים כתמים כהים דמויי אוכפים; בחלק האחורי הדגם נעלם בהדרגה והגוף נעשה חום או אפרפר ואחיד. אישוניו עגולים.
פעילות והתנהגות
נחש פעיל יום, בעיקר בשעות הבוקר ואחר הצהריים. בעת איום הוא עלול לנסות לנשוך ולעיתים מפריש חומר בעל ריח חריף מבלוטות סמוך לפתח הביב.
תזונה
ניזון מפרוקי־רגליים, מלטאות וממכרסמים קטנים.
תפוצה בישראל
בישראל מצוי בבתי גידול מדבריים וצחיחים, בעיקר בנגב, במדבר יהודה ובבקעת ים המלח, וכן באזורים סמוכים במזרח הארץ.
צילום: להשלמה
לא ארסי
זעמן דק
Platyceps saharicus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
מצב שימור
לא בסיכון בישראל
סימני זיהוי
נחש מהיר וזריז בעל גוף גלילי, דק וארוך, שאורכו עשוי להגיע לכ־120 ס"מ. כשני שלישים מחלקו הקדמי מעוטרים בכתמים כהים בגוני אפור או חום: כתם דמוי אוכף על הגב ואחריו כתמים בצדי הגוף. בשליש האחורי הדגם נעלם והגוף מקבל צבע אחיד, מחום־חאקי בהיר ועד צהוב עמום. באזור הפנים והצוואר מופיעים גם גוונים צהבהבים בולטים.
פעילות והתנהגות
אישוניו עגולים והוא פעיל בעיקר ביום. זהו נחש מהיר וטפסן מצוין, המחפש את טרפו בנקיקי סלעים, במחילות ובשטחים פתוחים. ביחס לזעמנים אחרים הוא נוטה להיות רגוע יותר, אך כל פרט עלול להתגונן בעת איום.
תזונה
ניזון בעיקר מלטאות, מציפורים קטנות וממכרסמים.
תפוצה בישראל
בישראל תפוצתו רחבה וכוללת את מרכז ודרום הנגב, חלקים מצפון הנגב, בקעת הירדן, הערבה ואילת, וכן אזורים בשומרון, בכרמל ובצפון הארץ. הוא אינו אופייני למישור החוף הדרומי ולאזור עזה.
הערת מיון
בעבר הוצע לפצל את האוכלוסיות המקומיות לשני מינים ולכנות את האוכלוסייה הצפונית „זעמן יהודה”. ברשימה העדכנית של רשות הטבע והגנים הן מטופלות כמין אחד — Platyceps saharicus — ולכן גם במגדיר מוצג מין אחד בעל תחום תפוצה רחב. השם Platyceps tessellate אינו השם המדעי התקין של המין.
צילום: להשלמה
לא ארסי
זעמן זיתני
Platyceps collaris
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
סימני זיהוי
נחש דק וארוך בעל גוף גלילי, שאורכו עשוי להגיע לכ־120 ס"מ. צבעו נע מחום־חאקי בהיר ועד ירוק או ירוק־זית — ומכאן שמו העברי. על הצוואר כתם גדול וכהה המוקף בקו לבן או צהבהב, ולאורך הגוף פזורים כתמים דומים אך קטנים יותר. קשקשי הראש כהים מצבע הגוף אך בהירים מן הכתם הצווארי. האישונים עגולים ומתחת לכל עין עובר פס כהה אופקי המסייע לטשטש את מיקומה. הגחון וקשקשי הלסתות בהירים, בגוני צהבהב או לבנבן. הצעירים בהירים יותר מן הבוגרים.
פעילות והתנהגות
נחש פעיל יום, מהיר ובעל התנהגות הגנתית נמרצת. בעת איום הוא עשוי לנשוך, וחלק מהפרטים מפרישים חומר בעל ריח חריף מבלוטות סמוך לפתח הביב. הוא מרבה לנוע בשיחים, בעצים ועל גדרות, אך נמצא גם על הקרקע ומתחת לעציצים ולחפצים בגינות.
תזונה
ניזון בעיקר מלטאות שאחריהן הוא מחפש באופן פעיל, אך טורף גם דו־חיים וגוזלים קטנים בקינים.
תפוצה בישראל
מין ים־תיכוני נפוץ, המצוי מהחרמון ועד צפון הנגב, ולעיתים גם באזורים חוליים. הוא אינו אופייני לבקעת ים המלח ולחלקים מבקעת הירדן.
שמירת טבע
הזעמן הזיתני ומינים נוספים מגיעים לעיתים לסביבת האדם ונפגעים ללא סיבה. זהו נחש שאינו ארסי: יש לצפות בו ממרחק בטוח, לא לפגוע בו ולאפשר לו להמשיך בדרכו. כך שומרים על זוחלי הארץ.
צילום: להשלמה
לא ארסי
זעמן יפהפה
Platyceps elegantissimus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
הערת שם
הזעמן היפהפה משתייך למשפחת הזעמניים — Colubridae, אחת ממשפחות הנחשים הגדולות והמגוונות בעולם. המשפחה כוללת מינים לא־ארסיים לצד מינים תת־ארסיים בעלי שיני ארס אחוריות. מקור השם העברי „זעמן” אינו ודאי; ייתכן שהוא קשור להתנהגות ההגנתית הנמרצת שמפגינים מינים רבים בקבוצה בעת איום.
מצב שימור
בסכנת הכחדה בישראל
סימני זיהוי
אחד הנחשים היפים והנדירים בישראל. צבע הרקע שלו נע בין צהוב לכתמתם, ועל גופו טבעות שחורות המגיעות עד הגחון הבהיר. גם ראשו מעוטר בפסים שחורים; אחד מהם עובר באזור העין ומטשטש את מיקומה. אצל חלק מהפרטים מופיע גם פס אורך כתום ודק. זהו נחש עדין בעל גוף גלילי ודק. אורכו עשוי להגיע לכ־87 ס"מ, אך בדרך כלל הוא קטן יותר.
פעילות והתנהגות
פעיל בעיקר ביום, אף שתועד גם בשעות הלילה. בעת איום הוא עשוי לנשוף, לאיים ואף לנשוך, בדומה לזעמנים אחרים.
תזונה
ניזון מלטאות, מפרוקי רגליים וממכרסמים קטנים.
תפוצה בישראל
תפוצתו בישראל מצומצמת מאוד ומוגבלת לדרום הערבה ולאזור אילת.
צילום: להשלמה
לא ארסי
זעמן מטבעות
Hemorrhois nummifer
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
סימני זיהוי
נחש גלילי וארוך שאורכו עשוי להגיע לכ־140 ס״מ, אם כי רוב הפרטים קטנים יותר. ראשו רחב ומובדל מן הצוואר. צבע הגוף אפור, אפרפר או אפור־ורדרד, ועליו כתמים כהים, עגולים ואחידים דמויי מטבעות, המלווים בכתמים קטנים יותר בצדי הגוף. לקראת הזנב הכתמים נוטים להתחבר, ולעיתים הם מתחברים גם באזורים נוספים. באוכלוסיות מסוימות דגם הגב מזכיר סימני פלוס במקום מטבעות. על מגני הראש מופיע דגם כהה דמוי V ואישוניו עגולים.
פעילות והתנהגות
זעמן מהיר, אתלטי ומטפס מצוין, המסוגל לעלות על עצים, שיחים וקירות בחיפוש אחר מזון. הוא עשוי להיות פעיל בשעות שונות של היממה, אך פעילותו בולטת במיוחד משעות בין הערביים. בעת איום הוא עלול לנשוף, להתגונן ולנשוך.
תזונה
ניזון ממגוון רחב של בעלי חיים, ובהם מכרסמים, עופות, לטאות ונחשים אחרים — לרבות צפעים קטנים ממנו.
תפוצה בישראל
מצוי מצפון הנגב ועד החרמון. הוא אינו אופייני לאזורים החוליים של מישור החוף, לבקעת ים המלח ולחלקים הסמוכים לה מצפון.
מינים דומים
דגם המטבעות עשוי לגרום לבלבול עם צפע מצוי, בעיקר לעין שאינה מנוסה. עם זאת, אין לזהות נחש על סמך סימן יחיד: לזעמן המטבעות גוף דק וארוך יותר, אישונים עגולים ומגני ראש גדולים וסדורים, בעוד שלצפע גוף כבד יותר, אישונים אנכיים וקשקשים קטנים יותר על קודקוד הראש. גם הצבע לבדו אינו סימן זיהוי אמין.
שמירת טבע
זעמן המטבעות אינו ארסי וכל נחשי הבר בישראל מוגנים. אין לנסות לגעת בנחש או להמיתו. בטבע יש לשמור מרחק ולאפשר לו להמשיך בדרכו; אם נחש נכנס לבית או לחצר, יש להרחיק אנשים וחיות מחמד ולהזמין לוכד נחשים מורשה.
צילום: להשלמה
לא ארסי
זעמן סיני
Platyceps sinai
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
מצב שימור
עתידו בסכנה בישראל
סימני זיהוי
נחש קטן, דק וגלילי שאורכו עשוי להגיע לכ־60 ס״מ. צבע הרקע אפרפר, צהבהב או לבן, ועל הגוף טבעות שחורות בעובי משתנה. הדגם הכהה מתחיל באזור העין ונמשך לאורך הגוף, כשהטבעות נעשות צרות יותר לקראת הזנב. לאורך מרכז הגב מופיע בדרך כלל פס דק בגוון כתמתם או כתום.
פעילות והתנהגות
נחש חובב בתי גידול סלעיים ומטפס מוכשר. הוא עשוי להיות פעיל ביום או בלילה, בהתאם לעונה, לטמפרטורה ולתנאי הסביבה.
תזונה
ניזון בעיקר מלטאות ומפרוקי־רגליים.
תפוצה בישראל
בישראל מוכר מדרום הנגב, מחלקים במרכז ובצפון הנגב ומאזורים במדבר יהודה. אף שתחום התפוצה המשוער נרחב יחסית, מספר התצפיות במין מועט והוא נחשב נדיר.
צילום: להשלמה
לא ארסי
זעמן שחור
Dolichophis jugularis
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
סימני זיהוי
אין ספק שמדובר באחד מ„שליטי הארץ”. זהו נחש גדול מאוד, שאורכו עשוי להגיע לכ־265 ס"מ ולעיתים אף יותר. גופו ארוך, גלילי ודק יחסית, ואישוניו עגולים. למרות שמו, הזעמן השחור אינו שחור בתחילת חייו: עד לאורך של כמטר ולעיתים מעט יותר, הצעירים מופיעים בגוני חום או בז׳ ועליהם נקודות שחורות ולבנות רבות. עם הגדילה צבע הגוף מתכהה בהדרגה, עד לשחור פחם מבריק. בתקופת המעבר עשויים להופיע דגמים מיוחדים. גם אצל הבוגרים השחורים הלסתות נשארות בהירות יותר ולעיתים כמעט לבנות.
פעילות והתנהגות
נחש פעיל יום, מהיר וזריז. בעת איום הוא עשוי להפגין התנהגות הגנתית נמרצת ולנסות לנשוך.
תזונה
טורף מגוון רחב של בעלי חיים שהוא מסוגל לתפוס ולבלוע, ובהם חולדות, נברנים, עכברים, עופות, לטאות ונחשים אחרים — לרבות צפעים קטנים ממנו. בזכות טריפת מכרסמים הוא מסייע בצמצום מזיקים בשטחים חקלאיים.
תפוצה בישראל
תפוצתו בישראל רחבה, מרמת הגולן והצפון ועד אזור באר שבע. הוא אינו אופייני לאזורים מדבריים ולבתי גידול חוליים.
בטיחות
הזעמן השחור אינו ארסי. עם זאת, צבע שחור לבדו אינו מספיק לזיהוי: באזורים מסוימים עשויה להיות חפיפה עם נחשים שחורים ארסיים הקטנים ממנו משמעותית.
צילום: להשלמה
לא ארסי
חנק משריץ
Eryx jaculus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
מצב שימור
עתידו בסכנה בישראל
סימני זיהוי
נחש שמנמן ועדין, והנציג היחיד של משפחת החנקיים בישראל. אורכו עשוי להגיע לכ־82 ס"מ, אך גופו עבה ביחס לאורכו וראשו כמעט שאינו מובדל מן הגוף. צבעו מותאם במידה רבה למצע: פרטים מאזורים חוליים ובהירים נוטים להיות בהירים יותר, ואילו באדמות כהות מופיעים גם פרטים כהים. המופע הנפוץ צהבהב ועליו כתמים אפורים או חומים היוצרים לאורך הגב פס עקלתון בהיר, המזכיר מעט את דגם הצפע. קשקשיו קטנים וחלקים ומעניקים לו מראה מבריק. זנבו קצר וקטום ועשוי לטשטש את ההבדל בין קצה הגוף לבין הראש.
התאמות להתחפרות
עיניו קטנות ובעלות אישונים אנכיים. הלסת העליונה חופה על התחתונה ומסייעת לו להתחפר ביעילות. בקרקעות קלות הוא עשוי להסתתר בתוך המצע ולצוד ממארב.
פעילות והתנהגות
פעיל בעיקר בשעות הערב והלילה. לרוב זהו נחש עדין שאינו ממהר לנשוך. בעת איום הוא עשוי להתכדר כדי להגן על ראשו או להפריש חומר בעל ריח חריף מבלוטות סמוך לפתח הביב.
תזונה
ניזון בעיקר ממכרסמים ומלטאות, שאותם הוא צד ממארב ולופת בגופו.
רבייה
בשונה מרוב נחשי ישראל המטילים ביצים, נקבת החנק משריצה צאצאים חיים — ומכאן שמו העברי.
תפוצה בישראל
מצוי מצפון הנגב ועד החרמון, למעט אזור ים המלח ודרום בקעת הירדן.
צילום: להשלמה
כרכן חלק
Zamenis hohenackeri
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
שם מדעי קודם
Elaphe hohenackeri taurica
מצב שימור
בסכנת הכחדה בישראל
סימני זיהוי
נחש דק וגלילי שאורכו עשוי להגיע לכ־80 ס״מ, אם כי רוב הפרטים קטנים יותר. ראשו מובדל מעט מן הצוואר, עיניו בעלות אישונים עגולים וקשקשיו החלקים מעניקים לו מראה מבריק. צבע הגוף אפור, ועל הגב שורה של כתמים צרים וכהים דמויי אוכפים; לצד כל כתם גב מופיע בדרך כלל כתם קטן יותר באותו גוון. הגחון כהה עד שחור.
פעילות והתנהגות
נחש פעיל יום בעל מזג שקט, המעדיף בדרך כלל להימלט ולהסתתר.
תזונה
ניזון בעיקר ממכרסמים ומלטאות.
תפוצה בישראל
בישראל מוכר בעיקר מאזור החרמון, וייתכן שהוא מצוי גם בצפון רמת הגולן. תחום תפוצתו המקומי קטן ומקוטע.
מינים דומים
דגם האוכפים והצבע האפור עשויים להזכיר במבט ראשון את צפע החרמון. כרכן חלק אינו ארסי, אך אין להסתמך על הדמיון או על סימן יחיד לצורך זיהוי מקרוב.
הערת מיון
השם המדעי המקובל כיום הוא Zamenis hohenackeri. השם Elaphe hohenackeri taurica מופיע במקורות ישנים; שינוי שם הסוג נובע מעדכון טקסונומי.
צילום: להשלמה
כרכן קרינים
Elaphe druzei
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
שם מדעי קודם
אוכלוסיות הלבנט שויכו בעבר למינים אחרים בקבוצת Elaphe quatuorlineata
מצב שימור
בסכנת הכחדה חמורה (CR) בישראל. תחום תפוצתה מצומצם ואוכלוסיותיה ממשיכות להיפגע מאובדן ומקיטוע של בית הגידול.
סימני זיהוי
„מלך הצפון” הוא נחש גדול מאוד, שאורכו עשוי להגיע לכ־260 ס"מ ולעיתים אף יותר. גופו גלילי, עבה ומעט מגושם, וקשקשיו בעלי קרינים. צבעו משתנה עם הגיל: הצעירים אפורים ועליהם כתמים שחורים או סגלגלים; עם הגדילה גוני הגוף נעשים צהובים יותר, במיוחד בגחון, והכתמים בחלק העליון מתחברים לדגם המזכיר משיכות מכחול שחורות או סגלגלות. ראשו נבדל מן הגוף ומחולק לשני אזורי צבע בולטים: הלסתות והחלק התחתון צהובים, ואילו חלקו העליון כהה עד שחור.
פעילות והתנהגות
נחש פעיל יום ומטפס מוכשר על סלעים ועל עצים. לעיתים הוא נשאר במקומו במקום להימלט, ובדרך כלל אינו ממהר לנשוך כתגובת הגנה. עם זאת, התנהגות משתנה בין פרטים וכל נחש עלול להתגונן כאשר הוא חש מאוים.
תזונה
בזכות גודלו הוא מסוגל לטרוף מגוון בעלי חיים, ובהם לטאות, מכרסמים, יונקים קטנים, עופות וביצים.
תפוצה בישראל
בישראל הוא מוכר מאזור החרמון ומצפון רמת הגולן. המין Elaphe druzei הוא מין לבנטיני שתואר מדעית בשנת 2023 ומוכר גם מדרום־מערב סוריה ומלבנון.
הערת מיון
המידע הישן שלפיו זהו מין הנפוץ גם במדינות אירופיות התייחס לשיוך הטקסונומי הקודם. בעקבות פיצול הקבוצה, האוכלוסייה המקומית מוכרת כיום כמין נפרד — Elaphe druzei.
צילום: להשלמה
תת־ארסי
מחרוזן מגוון
Micrelaps muelleri
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
תת־ארסי — אינו נחשב מסוכן לאדם
שם מדעי קודם
Micrelaps tchernovi — אינו מוכר עוד כמין נפרד בישראל
מצב שימור
עתידו בסכנה בישראל
סימני זיהוי
נחש קטן שאורכו עשוי להגיע לכ־60 ס״מ. גופו גלילי ודק, ראשו שחור תמיד וקשקשיו מבריקים. על הרקע השחור מופיעים כתמים צהובים, כתומים או חומים. הדגם משתנה בין פרטים: לעיתים האזורים הבהירים רחבים וברורים, ולעיתים הכתמים מרוחים, בלתי־אחידים ואף יוצרים מקטעים כמעט אחידים על הרקע השחור. אישוניו עגולים וכהים.
פעילות והתנהגות
נחש קרקע תזזיתי הפעיל בעיקר בלילה ולעיתים גם ביום. הוא מאכלס בתי גידול ים־תיכוניים, בעיקר אזורים סלעיים ואדמות כבדות, ונמנע בדרך כלל מקרקעות חוליות. הוא מסתתר מתחת לאבנים ולמחסות אחרים או במחילות מכרסמים. בעת מפגש הוא מנסה בדרך כלל להימלט ורק לעיתים נדירות מנסה לנשוך.
תזונה
ניזון בעיקר מנחשים קטנים ממינים שונים, בהתאם לגודל הטרף שהוא מסוגל לבלוע.
רבייה
זהו נחש המשריץ צאצאים חיים. הנקבה שומרת בגופה ביצים בעלות קרום דק עד סמוך לבקיעה, והאבקועים יוצאים מן הקרום בעת ההשרצה או מיד אחריה.
תפוצה בישראל
תפוצתו בישראל משתרעת מן החרמון ועד צפון הנגב. הוא אינו אופייני לאזורים החוליים של מישור החוף, למזרח מדבר יהודה ולבקעת ים המלח.
מנגנון ארס
למחרוזן שיניים מרזביות אחוריות המסייעות בהחדרת ארס לטרף. המין מוגדר תת־ארסי ואינו נחשב מסוכן לאדם, אך אין לגעת בנחש או לנסות ללכוד אותו.
הערת מיון
מחקר טקסונומי שפורסם בנובמבר 2020 קבע כי בישראל קיים מין אחד בסוג מחרוזן, אף שקיימת בו שונות מורפולוגית ניכרת. בעקבות המחקר, מחרוזן צ׳רנוב — שכונה בעבר גם מחרוזן האוכפים — אינו מוכר עוד כמין נפרד בישראל, והמין המקומי מוצג במגדיר כמחרוזן מגוון, Micrelaps muelleri.
צילום: להשלמה
לא ארסי
מטבעון מדבר
Spalerosophis diadema
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
סימני זיהוי
נחש מדברי גדול בעל גוף גלילי וראש רחב המובדל מן הצוואר, שאורכו עשוי להגיע לכ־160 ס״מ. אישוניו עגולים. צבע הגוף חום, ורדרד, צהבהב או כתמתם, ועל הגב כתמים כהים דמויי אוכפים — חלקם עגולים ובאוכלוסיות מסוימות דמויי סימן פלוס. הכתמים כהים מצבע הרקע ומוקפים לעיתים בשוליים בהירים עם נגיעות לבנות. פס כהה מתחיל מעל העין ויורד באלכסון לאחור עד אזור הלסת התחתונה.
פעילות והתנהגות
פעיל בעיקר משעות אחר הצהריים ועד הלילה, אך במזג אוויר קריר עשוי להיראות גם ביום. הוא שוכן קרקע אך מטפס היטב. בעת איום הוא עשוי לנשוף, להפגין התנהגות הגנתית ולנסות לנשוך.
תזונה
ניזון ממכרסמים, מזוחלים ומציפורים — בהתאם לגודל הטרף שהוא מסוגל לבלוע.
תפוצה בישראל
נפוץ ברחבי הנגב. תפוצתו נמשכת צפונה לאורך בתי גידול מתאימים עד חולות אזור ראשון לציון, ובמזרח דרך הערבה ועד דרום בקעת הירדן.
צילום: להשלמה
נחש־מים משובץ
Natrix tessellata
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
שם עברי קודם
נחש מים משובץ
סימני זיהוי
נחש שאורכו עשוי להגיע לכ־120 ס״מ, בעל ראש מובדל, עיניים גדולות יחסית ואישונים עגולים. גופו מכוסה קשקשים בעלי קרינים, המעניקים לו מראה מחוספס. צבעיו מגוונים מאוד: ירוק־תפוח, צהבהב, ירוק־זית, ירוק כהה, חום ולעיתים חום כהה עד כמעט שחור. על הגב מפוזרים כתמים כהים רבים — ומכאן שמו הישן, „נחש מים משובץ”. הגחון צהוב או כתום ומלווה תמיד בכתמים שחורים.
פעילות והתנהגות
שחיין מצוין הפעיל בעיקר ביום ובשעות אחר הצהריים, ולעיתים גם בלילה. למרות שמו, הוא אינו חי במים בלבד: הוא מחפש מזון בסביבת מקווי מים, אך עשוי להימצא גם במרחק מהם ואף באזורים יבשים. בעת איום הוא עשוי להתהפך על גבו ולהעמיד פני מת, לפתוח את פיו ולהפריש חומר בעל ריח חריף מבלוטות סמוך לפתח הביב. נשיכה כהתגוננות אפשרית אך אינה שכיחה.
תזונה
ניזון בעיקר מדגים, דו־חיים ורכיכות, אך עשוי לטרוף גם זוחלים קטנים, גוזלים ומכרסמים קטנים ואף לאכול דגים מתים. הוא בולע את טרפו בלי להמיתו באמצעות ארס או חניקה.
תפוצה בישראל
מצוי מצפון הנגב ועד החרמון, לרבות בתי גידול חוליים במישור החוף. הוא אינו אופייני למדבר יהודה ולבקעת ים המלח.
בטיחות
נחש המים אינו ארסי ואינו מסוכן לאדם. אין צורך לגעת בו; בטבע יש לצפות בו ממרחק ולאפשר לו להמשיך בדרכו.
צילום: להשלמה
לא ארסי
נחש־חולות חרטומן
Lytorhynchus diadema
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
מצב שימור
עתידו בסכנה בישראל
סימני זיהוי
נחש קטן שאורכו בדרך כלל כ־45–50 ס"מ. גופו גלילי ודק וצבעו משתנה מאוד: צהבהב, חום בהיר או כהה, ורדרד, כתמתם ולעיתים אדמדם. לאורך הגב שורת כתמים דמויי מטבעות, ובצדי הגוף כתמים עדינים נוספים. הדגם עשוי לגרום לבלבול עם נחשים אחרים. בקדמת הלסת העליונה מצוי קשקש בולט החופה על הלסת התחתונה ויוצר חרטום המזכיר את חפירה — התאמה מצוינת לחיים ולהתחפרות בחול.
פעילות והתנהגות
אישוניו עגולים, אך הוא פעיל בעיקר בשעות הערב והלילה ומתחיל בדרך כלל את פעילותו סמוך לשקיעה. לרוב זהו נחש שקט המעדיף להימלט. בעת איום פרטים שונים עשויים לנשוף, להפריש חומר בעל ריח חריף מבלוטות סמוך לפתח הביב, להתכנס סביב הראש, להצמיד את הראש לחול או להתחפר בו במהירות.
תזונה
ניזון בעיקר מלטאות, ובהן שנוניות ושממיות.
תפוצה בישראל
מצוי בבתי גידול חוליים ולכן תפוצתו בישראל מקוטעת: בחולות מישור החוף צפונה ועד אזור תל אביב, בנגב המערבי, במרכז הנגב ובערבה. הוא אחד הנחשים האופייניים לחולות מישור החוף.
צילום: להשלמה
תת־ארסי
נחש־כיפה מזרחי
Macroprotodon cucullatus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
תת־ארסי — אינו נחשב מסוכן לאדם
שם עברי קודם
נחש כיפה
סימני זיהוי
„שומר המצוות שלנו” הוא נחש קטן שאורכו עשוי להגיע לכ־50 ס"מ. צבע גופו אפרפר ועליו כתמים צהבהבים, לבנים ושחורים. לאורך הגב מופיעה שורה סדורה של כתמים שחורים קטנים וברורים, וקשקשיו נראים מבריקים. סימן הזיהוי הבולט ביותר הוא ה„כיפה” השחורה: כתם כהה המכסה את הראש וחלק מן העורף ונבדל בבירור מצבע הגוף. קשקשי הלסתות לבנים ואישוניו עגולים.
פעילות והתנהגות
פעיל בשעות החשכה והלילה. זהו נחש שוכן קרקע שאינו מרבה להתחפר, אך מסתתר במחילות מכרסמים ומתחת למחסות. בדרך כלל התנהגותו רגועה והוא יעדיף להימנע מעימות.
תזונה
ניזון בעיקר מלטאות, וייתכן שהוא טורף גם נחשים קטנים.
תפוצה בישראל
מין חולות המצוי במישור החוף הדרומי, מאזור יבנה דרומה לעבר עזה, וכן בצפון־מערב הנגב.
מנגנון ארס
לנחש שיני ארס מרזביות בחלק האחורי של הלסת העליונה. מנגנון הארס מסייע לו לשתק את הטרף, אך הוא פחות מפותח ממנגנון ההכשה של נחשים ארסיים בעלי שיני ארס קדמיות, כגון צפע ופתן. המין אינו נחשב מסוכן לאדם.
צילום: להשלמה
נחשיל חד־ראש
Letheobia simoni
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
שם מדעי קודם
Letheobia simonii; Typhlops simoni
סימני זיהוי
בדומה לנחשיל המצוי, נחשיל חד־ראש אינו תולעת אלא נחש לכל דבר. זהו נחש קטן, דק ועדין מאוד, שאורכו עשוי להגיע לכ־26 ס"מ. צבע גופו נע בין ורוד, אדמדם ובורדו, וקשקשיו החלקים מעניקים לו מראה מבריק או רטוב — אף שהנחש עצמו אינו רטוב. עיניו זעירות וכמעט אינן נראות, בהתאם לאורח חייו התת־קרקעי.
פעילות והתנהגות
בקצה ראשו חוד קטן המסייע לו להתחפר. הוא שוהה רוב זמנו בתוך הקרקע או מתחת לאבנים ולמחסות.
תזונה
ניזון מנמלים ומטרמיטים, ובמיוחד מן הביצים והשלבים הצעירים שבקן. בכך הוא ממלא תפקיד מועיל במערכת האקולוגית.
תפוצה בישראל
המין מוכר מחלקים נרחבים בישראל ובמדינות השכנות בלבנט. הניסוח הישן „בכל הארץ” רוכך משום שהתפוצה המתועדת אינה אחידה ורוב התצפיות במין תת־קרקעי זה מעטות ומקומיות.
הערת מיון
השם המדעי המקובל כיום הוא Letheobia simoni. הצורות Letheobia simonii ו־Typhlops simoni מופיעות בספרות ישנה כשמות קודמים או חלופיים.
צילום: להשלמה
לא ארסי
נחשיל מצוי
Xerotyphlops syriacus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
שם מדעי קודם
Typhlops vermicularis
סימני זיהוי
למרות מראהו הדק, לא מדובר בשלשול או בתולעת — אלא בנחש לכל דבר. אורכו עשוי להגיע לכ־38 ס"מ, אך לרוב הוא קטן יותר. צבעו משתנה בין ורוד, אדמדם, חום ושחור.
פעילות והתנהגות
הנחשיל המצוי פעיל בעיקר בלילה, מרבה להתחפר ולהסתתר מתחת לאבנים ולחפצים. בקצה גופו זנב קצר דמוי קוץ, שככל הנראה מסייע לו בהתחפרות או משמש להגנה.
תזונה
זהו נחש קטן אך יעיל מאוד: הוא ניזון מנמלים ומטרמיטים, לרבות הביצים שבקן.
תפוצה בישראל
מצפון הנגב, דרך מישור החוף, ועד גבולות סוריה ולבנון.
צילום: להשלמה
לא ארסי
נימון דק
Myriopholis macrorhyncha
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
סימני זיהוי
נחש זעיר, דק מאוד וגלילי, שאורכו עשוי להגיע לכ־30 ס״מ ומשקלו גרמים בודדים. צבע הגוף ורוד עד אדמדם והוא שקוף למחצה, כך שלעיתים נראים דרכו אזורים כהים. הלסת העליונה חופה על התחתונה — התאמה לאורח חיים מתחפר. העיניים זעירות ונראות כנקודות כהות, והוא מסתמך רק מעט על חוש הראייה. קשקשיו החלקים והמבריקים עשויים ליצור מראה רטוב, אך גופו אינו רירי והוא אינו תולעת.
פעילות והתנהגות
נחש מדברי ותת־קרקעי הפעיל בעיקר על פני הקרקע בשעות המתאימות. ביום הוא מסתתר במחילות, בתוך הקרקע או מתחת לאבנים ולמחסות אחרים.
תזונה
ניזון בעיקר מנמלים ומטרמיטים, ובמיוחד מן הביצים והשלבים הצעירים שבקן. בכך הוא מסייע בוויסות אוכלוסיותיהם בשטחים טבעיים וחקלאיים.
תפוצה בישראל
מצוי ברחבי הנגב, מאילת ועד אזור באר שבע, וכן בערבה ובבקעת ים המלח צפונה עד אזור הגלבוע.
צילום: להשלמה
תת־ארסי
עין־חתול אדמדם
Telescopus urii
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
תת־ארסי — אינו נחשב מסוכן לאדם
סימני זיהוי
נחש דק וגלילי בעל ראש בולט, שאורכו עשוי להגיע לכ־145 ס״מ. צבע הגוף הכללי נע בין חום, אדמדם וורדרד, ולאורך הגב מופיעים פסי רוחב בהירים מצבע הרקע. עיניו גדולות ובולטות ואישוניו אנכיים, דמויי עין חתול.
פעילות והתנהגות
נחש לילי וטפסן מצוין, הנע בנקיקי סלע, במצוקים, בשיחים ובעצים. בעת איום הוא נוהג בדרך כלל לנשוף ועלול גם לנסות לנשוך.
תזונה
ניזון ממגוון בעלי חיים קטנים המצויים בבית גידולו, ובהם ציפורים, לטאות, נחשים ומכרסמים.
תפוצה בישראל
מצוי בדרום בקעת הירדן, במדבר יהודה, בבקעת ים המלח, בערבה ובנגב. בחלק מתחום תפוצתו הוא חי לצד האפעה המגוון, שהוא נחש ארסי ומסוכן.
מנגנון ארס
לעין־החתול האדמדם שיני ארס מרזביות בחלק האחורי של הלסת העליונה. הארס מסייע לו להכניע את הטרף, אך המין אינו נחשב מסוכן לאדם. אין לגעת בו או לנסות ללכוד אותו.
מינים דומים
אין להסתמך על הגוון האדמדם או על פסי הרוחב בלבד לצורך זיהוי, משום שבאזורי תפוצתו חיים גם נחשים ארסיים בעלי צבעים משתנים.
צילום: להשלמה
תת־ארסי
עין־חתול אפור
Telescopus hoogstraali
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
תת־ארסי — אינו נחשב מסוכן לאדם
סימני זיהוי
עיניו בעלות אישון אנכי המזכיר עין חתול — ומכאן שמו בעברית. גוף הנחש אפור ועליו פסי רוחב דקים. ראשו שחור או אפור כהה, ונבדל מן הגוף בצבעו ובגודלו. אורכו עשוי להגיע עד כ־102 ס"מ, אך לרוב הוא קטן יותר.
פעילות והתנהגות
האישון האנכי מתאים לפעילותו הלילית המובהקת. זהו נחש שאינו מהיר במיוחד.
תזונה
טורף בעלי חיים שהוא מצליח לתפוס, ובהם לטאות, מכרסמים וציפורים; ייתכן שהוא טורף גם נחשים קטנים.
תפוצה בישראל
מדרום הרי יהודה, דרך מרכז הנגב, ועד גבול סיני ומצרים. ככל הידוע, המין אינו מוכר מבקעת ים המלח.
מנגנון ארס
לנחש שן ארס מרזבית אחורית. הוא מוגדר תת־ארסי, אך אינו נחשב מסוכן לאדם.
צילום: להשלמה
תת־ארסי
עין־חתול חברבר
Telescopus fallax
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
תת־ארסי — אינו נחשב מסוכן לאדם
סימני זיהוי
נחש בעל גוף מוצק שאורכו עשוי להגיע לכ־80 ס״מ. ראשו אפור ומובדל בצבעו מן הגוף, שגונו בדרך כלל חום או חום בהיר. על הצוואר מופיע כתם כהה דמוי אוכף, ולאורך הגב שורת כתמים גדולים בגוני שחור או חום; לצד כל כתם גב מופיע בדרך כלל כתם קטן יותר בצד הגוף. אישוניו אנכיים, דמויי עין חתול.
פעילות והתנהגות
נחש לילי מובהק. הוא שוהה בעיקר על הקרקע, אך מטפס היטב. בעת איום הוא עשוי לנשוף, להזהיר ואף לנסות לנשוך.
תזונה
ניזון בעיקר משממיות, אך עשוי לטרוף גם בעלי חיים קטנים אחרים המתאימים לגודלו.
תפוצה בישראל
מצוי מצפון הנגב ועד החרמון. הוא אינו אופייני לבקעת ים המלח, לעמק הירדן או לחולות מישור החוף.
מנגנון ארס
לעין־החתול החברבר שיני ארס מרזביות בחלק האחורי של הלסת העליונה, המסייעות לו להכניע את הטרף. הוא אינו נחשב מסוכן לאדם, אך אין לגעת בו או לנסות ללכוד אותו.
צילום: להשלמה
ארסי
עכן גדול
Cerastes gasperettii
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
ארסי ומסוכן לאדם
תת־מין מקומי
Cerastes gasperettii mendelssohni
סימני זיהוי
נחש גדול יחסית לסוג עכן, שאורכו עשוי להגיע לכ־90 ס״מ. ראשו רחב ומובדל מן הצוואר, גופו עבה וזנבו קצר. צבע הגוף ורדרד, צהבהב או כתמתם והגחון בהיר יותר עד לבן. לאורך הגב כתמים צרים ובלתי־אחידים הכהים מצבע הרקע ומוקפים בדרך כלל בשוליים בהירים. לעיתים נראים גוונים תכולים באזור הפנים או הגוף. קשקשיו בעלי קרינים, ומעל כל עין בולט קשקש מוגבה דמוי גבה או קרן. אישוניו אנכיים.
פעילות והתנהגות
נחש לילי מובהק המותאם לחיים בחול. הוא מתחפר לצורך הסוואה, הגנה ומארב לטרף, אך עשוי גם לצאת לחיפוש פעיל אחר מזון. בעת איום הוא משפשף חלקים מגופו זה בזה; הקרינים שעל הקשקשים יוצרים קול אזהרה המזכיר נשיפה.
תזונה
ניזון בעיקר ממכרסמים, אך טורף גם זוחלים וציפורים קטנות.
תפוצה בישראל
בישראל מצוי בבתי גידול חוליים בערבה.
הערת מיון
השם המדעי של המין הוא Cerastes gasperettii. האוכלוסייה המקומית משויכת לתת־המין Cerastes gasperettii mendelssohni.
בטיחות
עכן גדול הוא נחש ארסי ומסוכן. אין להתקרב אליו, לגעת בו או לנסות לאתר נחש מחופר בחול. בכל חשד להכשה יש להתרחק, להשכיב ולהרגיע את הנפגע, לצמצם תנועה ולחייג מיד 101.
צילום: ערן גיסיס
ארסי
עכן חרטומים
Cerastes cerastes
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
ארסי ומסוכן לאדם
סימני זיהוי
אחד משלושת מיני העכן בישראל. זהו נחש בעל גוף עבה ומוגדר, ראש רחב המובדל מן הצוואר ואורך שעשוי להגיע לכ־80 ס״מ. צבע הגוף חולי ונע בין אפרפר לצהבהב, ועליו כתמים חומים ולעיתים גם גוונים תכולים המסייעים לו להיטמע בחול ובצמחייה היבשה. מעל העיניים עשויים לבלוט קשקשים ארוכים דמויי קרניים — ומכאן שמו. אישוניו אנכיים. הגוף והראש מכוסים קשקשים בעלי קרינים, היוצרים מראה מחוספס.
פעילות והתנהגות
נחש לילי מובהק. בשעות היום הוא עשוי להסתתר במחילות מכרסמים או להתחפר בחול. בלילה הוא צד ממארב, לעיתים סמוך לשיחים או לאורך נתיבי תנועה של מכרסמים. בעת איום הוא משפשף חלקים מגופו זה בזה, והקרינים שעל הקשקשים יוצרים קול אזהרה המזכיר נשיפה.
תזונה
ניזון בעיקר ממכרסמים ומלטאות.
תפוצה בישראל
בישראל מצוי בחולות צפון־מערב הנגב.
הערה היסטורית
אף שהמין היה מוכר למדע מחוץ לישראל זמן רב קודם לכן, בספרות המקצועית אין תיעוד שלו בישראל לפני סוף שנות ה־80. כלומר, נוכחותו בישראל התגלתה ותועדה רק מאז תקופה זו.
הערת מחקר
ההשערה שלפיה הקרניים משמשות כפיתיון למכרסמים אינה מוצגת כעובדה, משום שלא צורף לה מקור מחקרי מספק.
בטיחות
עכן חרטומים הוא נחש ארסי ומסוכן. אין להתקרב אליו, לגעת בו או לנסות לאתר נחש מחופר בחול. בכל חשד להכשה יש להתרחק, להשכיב ולהרגיע את הנפגע, לצמצם תנועה ולחייג מיד 101.
צילום: להשלמה
ארסי
עכן קטן
Cerastes vipera
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
ארסי ומסוכן לאדם
סימני זיהוי
הנחש הארסי הקטן בישראל: אורכו בדרך כלל כ־30–36 ס"מ. למרות מידותיו הקטנות גופו עבה וראשו מובדל מן הצוואר. אישוניו אנכיים והוא פעיל בעיקר בלילה. צבע הגוף נע בין חום, חום־כתמתם וחום בהיר, ועליו כתמים בגוני חום נוספים. צבעיו מסייעים לו להיטמע במצע החולי ולהשיג הסוואה מצוינת. קצה הזנב דק ביחס לגוף, ואצל הנקבות הוא עשוי להיות כהה עד שחור.
קשקשים
גופו מכוסה קשקשים בעלי קרינים — רכסים בולטים העוברים במרכז הקשקש. בעת איום הוא עשוי לשפשף חלקים מגופו זה בזה וליצור קול אזהרה המזכיר נשיפה.
פעילות והתנהגות
העכן הקטן הוא מומחה בהתחפרות בחול, הן לצורך הסוואה מטורפים והן לצורך מארב לטרף. כאשר הוא מחופר הוא עשוי להשאיר את קצה הזנב חשוף ולהניע אותו באופן המזכיר זחל או חרק, וכך למשוך טרף. ההתנהגות תועדה בעיקר אצל נקבות, אך מספר התצפיות מוגבל.
תזונה
ניזון בעיקר מלטאות.
תפוצה בישראל
מצוי בחולות צפון־מערב הנגב. ישראל נמצאת בקצה המזרחי של תחום תפוצתו העולמי.
בטיחות
זהו נחש ארסי ומסוכן. במקרה של הכשה יש להזעיק מיד עזרה רפואית ולהימנע מניסיון ללכוד את הנחש.
צילום: להשלמה
ארסי
פתן שחור
Walterinnesia aegyptia
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
ארסי מאוד ומסוכן לאדם
שם עברי נוסף
פתן
סימני זיהוי
נחש שחור בעל גוף גלילי ועבה יחסית, שאורכו עשוי להגיע לכ־130 ס״מ. גם הראש והעיניים כהים, הגחון בהיר מעט מצבע הגב וקשקשיו החלקים מעניקים לו מראה מבריק. הראש אינו רחב במיוחד ביחס לגוף והעיניים קטנות יחסית.
פעילות והתנהגות
נחש פעיל לילה, איטי ומגושם יחסית. בעת איום הוא עשוי לנשוף ולבצע תנועת הכשה גם כשהפה סגור, אך אין להסתמך על התנהגות זו: הוא מסוגל להכיש ולהחדיר ארס בכל מפגש שבו הוא חש מאוים.
תזונה
ניזון מדו־חיים, מזוחלים ובהם נחשים, ממכרסמים ולעיתים גם מפגרים.
תפוצה בישראל
מצוי בנגב, בערבה, בבקעת ים המלח, במדבר יהודה ובחלקים מעמק הירדן.
משפחה
הפתן השחור הוא הנציג היחיד בישראל של משפחת הפתניים, שאליה משתייכים בעולם גם קוברות וממבות. בניגוד לצפעיים, שיני הארס שלו קצרות, קבועות וממוקמות בקדמת הלסת העליונה.
מינים דומים
פתן שחור ושרף עין־גדי כהים כבר בצעירותם, בניגוד לזעמן שחור ההופך שחור רק לאחר שגדל. עם זאת, צבע וגודל אינם מספיקים לזיהוי ואין להתקרב לנחש שחור כדי לבדוק את המין.
בטיחות
פתן שחור הוא נחש ארסי מאוד ומסוכן. אין להתקרב אליו, לגעת בו או לנסות ללכוד אותו. בכל חשד להכשה יש להתרחק, להשכיב ולהרגיע את הנפגע, לצמצם תנועה ולחייג מיד 101.
צילום: להשלמה
צפע החרמון
Montivipera bornmuelleri
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
ארסי ומסוכן לאדם
סימני זיהוי
הצפע הצפוני ביותר בישראל. זהו נחש בעל גוף כבד ומוגדר, ראש רחב המובדל היטב מן הצוואר וזנב קצר. אורכו עשוי להגיע לכ־81 ס״מ, אך לרוב הוא קטן יותר. צבע הגוף נע בין חום בהיר, אפור ואפור־סגלגל, ועל הגב כתמים כהים דמויי אוכפים שלעיתים מתחברים. בצדי הגוף כתמים נוספים המרווחים יותר זה מזה. מעל כל עין בולט רכס קשקשים הנמשך לכיוון הנחיר ומגן על העין. קשקשי הגוף בעלי קרינים ואישוניו אנכיים.
פעילות והתנהגות
פעיל גם ביום, בהתאם לטמפרטורה ולתנאי ההר. כאשר אינו בתנועה או בחיפוש אחר מזון הוא מסתתר תחת סלעים ובמחסות אחרים. לעיתים נמצאים כמה פרטים בסמיכות או באותו אזור מסתור.
תזונה
ניזון בעיקר מלטאות וממכרסמים קטנים.
רבייה
נקבת צפע החרמון משריצה ולדות חיים, בשונה מרוב נחשי ישראל המטילים ביצים. המספר הישן שלפיו קיימים בארץ שלושה מינים משריצים בלבד אינו מוצג ללא בקרה מלאה מול רשימת המינים העדכנית.
תפוצה בישראל
בישראל תפוצתו מוגבלת לאזור החרמון.
בטיחות
צפע החרמון הוא נחש ארסי ומסוכן. כל חשד להכשה מחייב התרחקות מן הנחש, מנוחה וצמצום תנועה וחיוג מיידי ל־101.
צילום: להשלמה
ארסי
צפע מצוי
Daboia palaestinae
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
ארסי מאוד ומסוכן לאדם
מעמד בישראל
הנחש הלאומי של ישראל
סימני זיהוי
נחש גדול וכבד בעל גוף עבה, שאורכו עשוי להגיע לכ־150 ס״מ. הראש רחב, משולש ומובדל היטב מן הצוואר, והזנב קצר יחסית. צבע הגוף משתנה מאוד בין אזורים ופרטים — מצהבהב וחום בהיר ועד אפור, חום כהה ואף כמעט שחור. לאורך הגב מופיע בדרך כלל פס עקלתון או דגם זיגזג כהה, המלווה בכתמים צרים בצדי הגוף, אך הדגם אינו תמיד רציף: קיימים גם פרטים בעלי כתמים דמויי מטבעות, פס ישר או דגם גב חריג. לכן אין לזהות צפע לפי הזיגזג בלבד.
ראש וקשקשים
קודקוד הראש מכוסה בדרך כלל קשקשים קטנים הדומים לקשקשי הגוף, ולא מגני ראש גדולים וסדורים. לעיתים מופיע על הראש דגם כהה דמוי V, ובצדי הראש שלושה פסים כהים העוברים באזור הנחיר והעין לעבר הלסתות. אישוניו אנכיים. קשקשי הגוף בעלי קרינים — רכסים בולטים המעניקים לעור מראה ומרקם מחוספס.
פעילות והתנהגות
פעיל בעיקר בשעות הערב והלילה, אך במזג אוויר מתון עשוי לפעול גם ביום. הוא שוכן קרקע אך מסוגל לטפס על סלעים, שיחים ועצים. זהו טורף מארב הנשען על הסוואתו וממתין לטרף החולף בקרבתו. בעת איום הוא עשוי לנשוף בחוזקה, לשטח מעט את הצוואר ולבסוף להכיש. הוא אינו רודף אחרי בני אדם, אך עלול להתגונן אם הופתע, נדרך עליו או נעשה ניסיון לגעת בו או ללכוד אותו.
תזונה
ניזון בעיקר ממכרסמים, ובהם גם חולדות, וכן מעופות, מלטאות ולעיתים מבעלי חיים קטנים נוספים. יכולתו לבלוע טרף גדול מאפשרת לו לאכול ארוחה גדולה יחסית לגופו.
תפוצה בישראל
מצוי בקירוב מאזור באר שבע צפונה ועד החרמון, לרבות חלק מבתי הגידול החוליים, אך אינו אופייני למדבר יהודה. העברת מטענים וסחורות עשויה להביא מדי פעם פרטים גם מחוץ לתחום התפוצה הרגיל.
מנגנון ארס
לצפע שיני ארס קדמיות וארוכות המתקפלות כאשר הפה סגור ונשלפות בעת ההכשה. הכשתו עלולה להחדיר כמות משמעותית של ארס והיא מצב חירום רפואי. גם אם לא ניכרים סימנים מידיים, אין להניח שמדובר בהכשה יבשה.
סביבת האדם
הצפע המצוי מסתגל היטב לסביבת האדם, שבה הוא מוצא מקומות מסתור ומכרסמים רבים. לכן מפגשים עמו מתרחשים גם בגינות, בחצרות, במחסנים וביישובים.
במקרה הכשה
בכל חשד להכשה יש להתרחק מן הנחש, להשכיב ולהרגיע את הנפגע, לצמצם ככל האפשר את תנועתו ולחייג מיד 101. אין לחתוך או למצוץ את מקום ההכשה, אין להניח חוסם עורקים ואין לקרר או לחמם את האזור. אין לרדוף אחרי הנחש, ללכוד אותו או להתקרב אליו לצורך צילום; זיהוי או צילום ייעשו רק ממרחק בטוח וללא עיכוב בהזעקת עזרה.
צילום: להשלמה
לא ארסי
שחור־ראש מצוי
Rhynchocalamus melanocephalus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
סימני זיהוי
נחש קטן ועדין בעל גוף דק וגלילי, שאורכו עשוי להגיע לכ־60 ס״מ אך בדרך כלל הוא קטן יותר. צבע הגוף אחיד ונע בין חום, חום־אדמדם, כתמתם ואפור. הראש והצוואר שחורים בגוון פחם, ואילו קשקשי הלסת העליונה והתחתונה בהירים יותר. האישונים עגולים וכהים.
פעילות והתנהגות
נחש קרקע חשאי ובעל מזג שקט, הפעיל ביום ובלילה. הוא מסתתר תחת אבנים ומחסות אחרים ואינו אופייני לקרקעות חוליות.
תזונה
ניזון בעיקר מפרוקי־רגליים.
תפוצה בישראל
בישראל מצוי מרמת הגולן והצפון ועד צפון הנגב. הוא אינו אופייני לחולות מישור החוף, למדבר יהודה, לבקעת ים המלח, לעמק הירדן ולדרום רמת הגולן. אוכלוסיית הר הנגב אינה שייכת למין זה.
הערת מיון
האוכלוסייה שנחשבה בעבר לאוכלוסייה דרומית של שחור־ראש הופרדה בשנת 2016 למין עצמאי — שחור־ראש דרומי, Rhynchocalamus dayanae. שני המינים דומים מאוד במראם, ולכן אין להסתמך על מראה בלבד באזורי אי־ודאות.
צילום: להשלמה
שחור־ראש דרומי
Rhynchocalamus dayanae
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
סימני זיהוי
נחש קטן, דק וגלילי הדומה מאוד לשחור־ראש. צבע הגוף אחיד בגוני חום, אדמדם או כתמתם, ואילו הראש והצוואר כהים עד שחורים וקשקשי הלסת בהירים יותר. ההבדלים החיצוניים בין שני המינים עדינים ואינם מתאימים לזיהוי ודאי בתצפית רגילה.
פעילות והתנהגות
נחש קרקע חשאי ושקט, המסתתר רוב הזמן מתחת לאבנים ולמחסות. פעילותו מתרחשת בעיקר בשעות המתאימות לטמפרטורת המדבר.
תזונה
ניזון בעיקר מפרוקי־רגליים קטנים.
תפוצה בישראל
מין אנדמי לישראל, המוכר מאזור הר הנגב וממרכז הנגב.
הערת מיון
מחקר גנטי ומורפולוגי שפורסם בשנת 2016 הראה שאוכלוסיית הר הנגב, ששויכה בעבר לשחור־ראש Rhynchocalamus melanocephalus, קרובה יותר למינים מחצי האי ערב. בעקבות זאת היא תוארה כמין נפרד — Rhynchocalamus dayanae.
צילום: להשלמה
שלוון אזורים
Eirenis coronella
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
סימני זיהוי
נחש קטן וגלילי שאורכו עשוי להגיע לכ־32.5 ס״מ. ראשו כמעט שאינו נבדל מן הצוואר ואישוניו עגולים. צבע הגוף חאקי, צהבהב או אפור, ועליו פסי רוחב צרים הכהים מצבע הרקע; אצל חלק מן הפרטים הפסים חלשים ופחות בולטים. על העורף כתם כהה גדול, שעשוי ליצור מראית עין של ראש רחב יותר. הגחון אחיד בצבעו.
פעילות והתנהגות
נחש קרקע פעיל יום, החי באזורים סלעיים ומסתתר תחת אבנים ובמחסות אחרים. הוא אינו נחש מתחפר ובדרך כלל מתנהג בשקט ומעדיף להימלט.
תזונה
ניזון בעיקר מעקרבים ומפרוקי־רגליים אחרים, ולכן ממלא תפקיד חשוב במערכת האקולוגית.
תפוצה בישראל
מצוי בחלקים מצפון, מרכז ודרום הנגב, במדבר יהודה, בבקעת ים המלח, במזרח השומרון ובחלקו הדרומי של עמק הירדן.
צילום: להשלמה
לא ארסי
שלוון טלוא־ראש
Eirenis rothii
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
סימני זיהוי
נחש קטן, דק וגלילי שאורכו עשוי להגיע לכ־39 ס״מ, אם כי רוב הפרטים קטנים יותר. צבע הגוף אחיד ונע בין אפור, חום, אדמדם וכתמתם. באזור הראש והעורף מופיעים כתמים שחורים; לעיתים הם מתחברים כך שהראש כולו נראה שחור. כתם כהה עובר גם באזור העין ועשוי לטשטש את מיקומה. אישוניו עגולים.
פעילות והתנהגות
נחש שוכן קרקע הפעיל בעיקר ביום, אך עשוי לפעול גם בשעות אחרות. הוא נח ומחפש מזון מתחת לאבנים, לעצמים ולמחסות טבעיים נוספים.
תזונה
ניזון מפרוקי־רגליים, ובהם עכבישים ונדלים.
תפוצה בישראל
מצוי בקירוב מאזור באר שבע ועד רמת הגולן. הוא אינו אופייני למדבר יהודה, לבקעת ים המלח, לחלקים מעמק הירדן ולחולות מישור החוף.
צילום: להשלמה
שלוון כתמים
Eirenis lineomaculatus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
סימני זיהוי
נחש קטן, קצר ועבה יחסית, שאורכו עשוי להגיע לכ־32 ס״מ. צבע גבו חום בהיר עד ורדרד, ועליו כתמים כהים רבים לאורך הגב ובצדי הגוף. בין הקשקשים הכהים מופיעים לעיתים גם קשקשים לבנים וכתומים. בעורף כתם כהה גדול, ומן העין יורד כתם לעבר הלסת העליונה; דגם זה מטשטש מעט את האישון ועשוי להזכיר במבט מן הצד את דגם ראשו של צפע. הגחון לבן ועליו כתמים קטנים בגוני חום או כתום.
פעילות והתנהגות
נחש קרקע פעיל יום, המסתתר תחת אבנים ובין שיחים. כשמו, הוא בדרך כלל שקט ורגוע ומעדיף להימלט מעימות.
תזונה
ניזון ממגוון פרוקי־רגליים, ובהם גם עקרבים, ולכן הוא ממלא תפקיד חשוב בוויסות אוכלוסיותיהם במערכת האקולוגית.
תפוצה בישראל
מצוי מצפון לאזור באר שבע ועד רמת הגולן. הוא אינו אופייני לחלקים החוליים של מישור החוף, למדבר יהודה, לבקעת ים המלח ולעמק הירדן.
צילום: להשלמה
לא ארסי
שלוון קווים
Eirenis decemlineatus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
מידע נוסף
נחשים ממשיכים לגדול לאורך חייהם, כאשר קצב הגדילה מהיר במיוחד בשנים הראשונות. תנאי מחיה, זמינות מזון והבדלים בין פרטים עשויים לגרום לחריגות מן האורך המקובל למין.
מצב שימור
עתידו בסכנה בישראל
סימני זיהוי
נחש קטן יחסית, שאורכו עשוי להגיע לכ־80 ס"מ. למין כמה מופעים: יש פרטים בעלי פסי אורך בהירים או כהים, פרטים חומים כמעט אחידים ופרטים בגוון חום בהיר עד חאקי. הדגם המפוספס עשוי להזכיר מינים אחרים, ולכן אין להסתמך על הפסים בלבד לצורך זיהוי.
פעילות והתנהגות
כשמו כן הוא — זהו נחש שקט, שבדרך כלל יעדיף להימלט. אישוניו עגולים והוא פעיל בעיקר ביום, אך שעות הפעילות עשויות להשתנות בהתאם למזג האוויר ולתנאי הסביבה.
תזונה
ניזון בעיקר מפרוקי רגליים ומלטאות.
תפוצה בישראל
תפוצתו בישראל רחבה: מצפון הנגב, דרך מרכז הארץ והצפון, ועד רמת הגולן. הוא אינו אופייני לבתי גידול חוליים.
צילום: להשלמה
לא ארסי
שלוון קולר
Eirenis levantinus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
שם מדעי קודם
Eirenis modestus — שיוך ישן של האוכלוסייה המקומית
מצב שימור
בסכנת הכחדה בישראל
סימני זיהוי
נחש דק וגלילי שאורכו עשוי להגיע לכ־71 ס״מ. צבע הגוף אחיד ונע בין חום, חאקי וחום־ורדרד. הראש והצוואר צהבהבים יותר ועליהם כתמים כהים קטנים וקשת כהה דמוית קולר, בגוני שחור או חום כהה. אישוניו עגולים.
פעילות והתנהגות
נחש קרקע פעיל יום ובעל מזג שקט. הוא מסתתר מתחת לאבנים ולמחסות אחרים, ולעיתים נמצאים כמה פרטים באותו מקום מסתור.
תזונה
ניזון בעיקר מפרוקי־רגליים ומלטאות קטנות.
תפוצה בישראל
בישראל תפוצתו מצומצמת לחרמון ולחלקים מן הגליל העליון.
הערת מיון
האוכלוסייה בישראל הופרדה מן המין Eirenis modestus ומוכרת כיום כמין Eirenis levantinus. לכן במגדיר נעשה שימוש בשם המדעי העדכני, אף שבמקורות ישנים ובחלק מן השמות האנגליים עדיין מופיע השיוך הקודם.
צילום: להשלמה
ארסי
שפיפון הנגב
Pseudocerastes fieldi
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
ארסי ומסוכן לאדם
שם עברי נוסף
שפיפון
סימני זיהוי
נחש ממשפחת הצפעיים, בעל גוף כבד ומוגדר, שאורכו עשוי להגיע לכ־95 ס״מ. צבעיו בדרך כלל בהירים ומותאמים למדבר: חום־צהבהב, חולי או אפור בהיר. לאורך הגב מופיעים כתמים כהים שאינם נמשכים עד הגחון, ולצדם כתמים בהירים יותר בצדי הגוף. הראש רחב ומובדל מן הצוואר, האישונים אנכיים ומעל העיניים בולטים קשקשים היוצרים מראה של קרניים קטנות. פס כהה אופקי חוצה את אזור העין ומסייע לטשטש את מיקומה.
פעילות והתנהגות
פעיל בעיקר בלילה, אך עשוי להיראות גם בשעות אחרות. הוא צד הן ממארב והן בחיפוש פעיל אחר מזון. בניגוד לעכנים ולנחש־החולות החרטומן, הוא אינו נוהג להתחפר כולו בחול; בהתנהגותו הוא מזכיר יותר את האפעה ואת הצפע.
תזונה
ניזון בעיקר מלטאות, ממכרסמים ומציפורים קטנות.
תפוצה בישראל
מצוי בעיקר במרכז הנגב ובדרומו.
בטיחות
שפיפון הנגב הוא נחש ארסי ומסוכן. אין להתקרב אליו, לגעת בו או לנסות ללכוד אותו. בכל חשד להכשה יש להתרחק מן הנחש, להשכיב ולהרגיע את הנפגע, לצמצם תנועה ולחייג מיד 101.
צילום: ערן גיסיס
ארסי
שרף עין־גדי
Atractaspis engaddensis
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
ארסי מאוד ומסוכן לאדם
שם עברי קודם
צפעון שחור
סימני זיהוי
נחש שחור, דק וגלילי שאורכו עשוי להגיע לכ־90 ס״מ. קשקשיו חלקים ומבריקים, ראשו צר וכהה ואינו מובדל מאוד מן הצוואר. הלסת העליונה חופה על התחתונה ומסייעת לו לנוע בקרקע ובסדקים. על הראש מגני ראש גדולים ואישוניו עגולים. המראה השחור לבדו אינו מספיק לזיהוי.
פעילות והתנהגות
נחש חשאי הפעיל בעיקר משעות החשכה. הוא נע בין סדקים, מתחת לאבנים ובמחילות בחיפוש אחר מזון. בעת איום הוא נוטה להתכרך בשכבות ולהסתיר את ראשו בתוך פיתולי הגוף.
תזונה
ניזון בעיקר מלטאות שאותן הוא מאתר בסדקים ובמחילות.
תפוצה בישראל
מצוי במרכז ובדרום הנגב, בבקעת ים המלח, במזרח מדבר יהודה ובעמק הירדן צפונה עד אזור הגלבוע.
מנגנון ארס
לשרף עין־גדי שיני ארס קדמיות וארוכות במיוחד. הוא מסוגל להבליט שן אחת הצדה ולהחדירה בתנועת ראש צדית גם בלי לפתוח את פיו לרווחה — התאמה לטריפת בעלי חיים בחללים צרים. בלוטות הארס שלו ארוכות ונמשכות מאחורי הראש לעבר קדמת הגוף. ארסו חזק והכשתו היא מצב חירום רפואי.
מינים דומים
השם הישן „צפעון שחור” והצבע השחור עלולים לגרום לבלבול עם זעמן שחור. השרף קטן ודק ממנו, ואילו זעמן שחור בוגר גדול ועבה בהרבה; זעמנים צעירים אינם שחורים. אין להסתמך על ההבדלים האלה לצורך מגע או לכידה.
בטיחות
אין לגעת בנחש שחור או לנסות לזהותו מקרוב. במקרה של חשד להכשה יש להתרחק, להשכיב ולהרגיע את הנפגע, לצמצם תנועה ולחייג מיד 101. אין לבצע טיפול מקומי במקום ההכשה ואין לנסות ללכוד את הנחש.
צילום: להשלמה
תת־ארסי
תלום־קשקשים מדברי
Malpolon moilensis
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
תת־ארסי — אינו נחשב מסוכן לאדם
שם מדעי קודם
Rhagerrhis moilensis
מצב שימור
בסכנת הכחדה בישראל
סימני זיהוי
נחש גלילי שאורכו עשוי להגיע לכ־100 ס״מ ולעיתים מעט יותר. צבע הגוף בהיר — לבן, אפרפר או חאקי — ועליו כתמים אחידים בגוני חום, בהיר או כהה לאורך הגוף. עיניו גדולות ואישוניו עגולים. מאחורי כל עין מופיעים בדרך כלל שני כתמים או פסים כהים בולטים.
פעילות והתנהגות
נחש פעיל יום, מהיר וערני, המחפש את טרפו באופן פעיל. לעיתים הוא מרים את קדמת גופו כדי לסרוק את הסביבה. בעת איום הוא מסוגל לשטח ולהרחיב את צווארו, התנהגות המזכירה קוברה ומקנה לו את הכינוי „קוברה מזויפת”. אין בישראל קוברות טבעיות, וההתנהגות היא תצוגת איום בלבד.
תזונה
טורף לטאות, נחשים, מכרסמים וציפורים קטנות — בהתאם לגודל הטרף שהוא מסוגל לבלוע.
תפוצה בישראל
בישראל מצוי בעיקר בערבה ובדרום הנגב.
מנגנון ארס
לתלום־הקשקשים המדברי שיני ארס אחוריות בחלק האחורי־אמצעי של הלסת העליונה. כדי להחדיר ארס לטרף עליו בדרך כלל לאחוז בו ולהניע את הלסתות. המין אינו נחשב מסוכן לאדם, אך נשיכה עלולה לגרום לתגובה מקומית ואין לגעת בו או לנסות ללכוד אותו.
הערת מיון
השם המדעי המקובל כיום הוא Malpolon moilensis. השם Rhagerrhis moilensis מופיע בספרות קודמת; האיות Rhagerhis חסר r אחת ואינו האיות התקין. תלום־קשקשים מדברי ותלום־קשקשים מצוי הם מינים נפרדים באותו סוג, ולא אותו מין בשני בתי גידול.
צילום: ערן גיסיס
תלום־קשקשים מצוי
Malpolon insignitus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
תת־ארסי — אינו נחשב מסוכן לאדם
סימני זיהוי
„נסיך הכתר” הוא נחש גדול ומרשים, הן באורכו והן בהיקף גופו. אורכו עשוי להגיע לכ־210 ס"מ וגופו גלילי ועבה. שמו נגזר מן התלם — שקע אורכי המצוי בקשקשיו. צבע הבוגרים נע מחום בהיר ועד חום כהה, ולעיתים מופיעים גם גוני חלודה. הצעירים מעוטרים בכתמים רבים, שחלקם בהירים עד לבנים. עיניו גדולות ואישוניו עגולים.
פעילות והתנהגות
נחש פעיל יום מובהק, היוצא לחפש את טרפו ולעיתים מרים את פלג גופו הקדמי כדי לסרוק את הסביבה. זהו נחש חזק ומהיר, ובעת איום הוא עלול להפגין התנהגות הגנתית נמרצת ולנשוך.
תזונה
טורף נחשים, מכרסמים, עופות ובעלי חיים נוספים שהוא מסוגל להכניע. לעיתים הוא מצליח לטרוף טרף גדול יחסית לגופו, ואף נצפה גובר על נחשים גדולים אחרים.
תפוצה בישראל
מצוי במערב הנגב ובאזור באר שבע, ביהודה ושומרון, במישור החוף ובחבל הים־תיכוני צפונה עד החרמון. הוא אינו אופייני לבקעת ים המלח.
מנגנון ארס
לתלום־הקשקשים שיני ארס מרזביות בחלק האחורי של הלסת העליונה. מנגנון זה מסייע לו להכניע את הטרף. הוא אינו נחשב מסוכן לאדם, אך אין לגעת בו או לנסות ללכוד אותו.
סיכון מדריסה
זהו אחד הנחשים הנפגעים לעיתים קרובות מדריסה, בשל גודלו, פעילות היום ותנועתו בשטחים פתוחים ובדרכים.
צילום: להשלמה
לטאות (44)
לטאה
זיקית מובהקת
Chamaeleo chamaeleon
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
שם עברי נוסף
זיקית
מצב שימור
לא בסיכון בישראל
סימני זיהוי
לטאה שוכנת עצים בעלת גוף פחוס מצד לצד ואורך כולל שעשוי להגיע לכ־30 ס״מ. הזנב הלופת משמש כנקודת אחיזה נוספת, וכפות הרגליים בנויות מקבוצות אצבעות נגדיות המצוידות בטפרים ומאפשרות אחיזה בענפים. כל עין נעה במידה רבה באופן עצמאי, וכך הזיקית מסוגלת לסרוק שני כיוונים; בעת התמקדות בטרף שתי העיניים מתכנסות לעברו.
שינוי צבע
הזיקית משנה את צבעי גופה בין גוני ירוק, חום, צהבהב, אפור וגוונים נוספים. שינוי הצבע משמש לוויסות חום, לתקשורת בין פרטים ולביטוי עוררות או מצוקה, ובנוסף מסייע גם בהסוואה.
פעילות והתנהגות
נעה באיטיות בין ענפים ושיחים ומסתמכת על הסוואה ועל ראייה מדויקת. בעת איום היא עשויה להתכהות, לנפח את גופה, לפתוח את פיה ולנשוף בעוצמה.
תזונה
ניזונה בעיקר מפרוקי־רגליים, שאותם היא לוכדת באמצעות לשון ארוכה ומהירה שבקצהּ משטח אחיזה. היא עשויה לטרוף גם חולייתנים קטנים ולעיתים לאכול מעט חומר צמחי או פרי.
רבייה
בישראל ההטלה מתרחשת בדרך כלל בין יולי לספטמבר. הנקבה חופרת בקרקע לחה ומוגנת ומטילה תטולה גדולה, שלעיתים כוללת עשרות ביצים ובנקבות גדולות עשויה להתקרב לכ־70. האבקועים עצמאיים מיד לאחר הבקיעה.
תפוצה בישראל
מצויה במערב ובצפון הנגב, במרכז הארץ ובצפונה עד החרמון, בעיקר באזורים שבהם יש שיחים ועצים.
הערת מיון
אוכלוסיות האזור שויכו בעבר לתת־מינים שונים, ובהם Chamaeleo chamaeleon recticrista. מעמדו של שם זה אינו מוסכם והוא מופיע גם כמילה נרדפת של תת־המין הטיפוסי; לכן במגדיר מוצג המין Chamaeleo chamaeleon ללא חלוקה מקומית לתת־מינים.
שמירת טבע
הזיקית היא חיית בר מוגנת ורגישה למגע ולמצוקה. אין לקחת אותה מן הטבע או להחזיקה כחיית מחמד.
צילום: להשלמה
חומט מנומר
Eumeces schneiderii
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
כתיב שגוי נפוץ
Eumeces schneideri
תת־מין מקומי
Eumeces schneiderii pavimentatus — צפוני; Eumeces schneiderii schneiderii — דרומי
סימני זיהוי
הגדול בחומטי ישראל: אורכו הכולל עשוי להגיע לכ־50 ס״מ. גופו ארוך, חלק ומבריק וצבעו חום עד חום בהיר; הגחון תמיד בהיר יותר. על הגב פזורים כתמים בגוני לבן, שחור, צהוב וכתום, ובצדי הגוף עובר פס צהבהב או כתמתם. גם על הגחון עשויים להופיע כתמים צהובים או כתומים. הזכרים נוטים להיות גדולים ובהירים יותר מן הנקבות.
פעילות והתנהגות
חומט פעיל יום, מהיר וצייד מוכשר, החי בעיקר באזורים בעלי צמחייה נמוכה. בסביבה עשירה בצמחייה הוא עשוי להיות פעיל לאורך רוב שעות היום.
תזונה
ניזון מפרוקי־רגליים ומחולייתנים קטנים, ולעיתים אוכל גם פרחים ופירות.
רבייה
הנקבה מטילה תטולה גדולה שעשויה לכלול כ־20 ביצים.
תפוצה בישראל
תת־המין הצפוני מצוי בקירוב מרמת הגולן דרומה עד אזור דימונה, למעט בתי גידול חוליים. תת־המין הדרומי מצוי בדרום הארץ עד אילת.
הערת מיון
בישראל מוכרים שני תת־מינים של אותו מין — צפוני ודרומי — ולא שני מינים נפרדים. הכתיב המדעי המקובל במאגרי המיון העדכניים הוא Eumeces schneiderii.
צילום: להשלמה
לטאה
חומט רפואי
Scincus scincus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
שמות עממיים
דג חולות; חומט הרוקחים
סימני זיהוי
חומט גדול ועב־גוף שאורכו עשוי להגיע לכ־17 ס״מ. גפיו ארוכות יחסית לבני משפחתו. צבעו מותאם לחול ונע בין צהבהב לכתמתם, ועל הגב פסי רוחב כהים עד שחורים. הבטן בהירה ולעיתים כמעט לבנה. הראש בנוי כטריז, הלסת העליונה חופה על התחתונה והאצבעות ארוכות — התאמות המאפשרות לו לנוע ולהתחפר במהירות בחול.
פעילות והתנהגות
מומחה לחיים בחולות ובדיונות. הוא מתחפר כדי להסתתר מאויבים, לווסת את חום גופו וגם כדי להתקרב לטרף. פעיל בעיקר ביום, אך עשוי להיראות גם בלילה בהתאם לתנאי מזג האוויר.
תזונה
ניזון בעיקר ממגוון פרוקי־רגליים ומרכיכות. הוא עשוי לטרוף גם חולייתנים זעירים, וקיימים דיווחים על אכילת חומר צמחי בכמות קטנה.
רבייה
מין מטיל ביצים.
תפוצה בישראל
בישראל מצוי בעיקר בחולות צפון־מערב הנגב.
מקור השם
הכינויים „חומט רפואי” ו„חומט הרוקחים” קשורים לשימושים עממיים שנעשו בו בעבר למטרות ריפוי. שימושים אלה אינם מבוססים רפואית, והחומט הוא חיית בר מוגנת שאין ללכוד או לפגוע בה.
צילום: להשלמה
לטאה
חרדון מצוי
Stellagama stellio
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
מצב שימור
לא בסיכון בישראל
סימני זיהוי
חרדון גדול ומרשים שאורכו עשוי להגיע לכ־36 ס״מ. צבע הגוף נע בין חום בהיר, אפור בהיר ואפור כהה. לאורך הגב שורות של קשקשים בולטים, שלעיתים בהירים מצבע הרקע, ומתחת ללסת התחתונה פזורים כתמים לבנים. הראש רחב ובולט, והעיניים ופתחי האוזניים ניכרים היטב. גוני הגוף עשויים להשתנות בהתאם לטמפרטורה, למצב הפיזיולוגי ולתקשורת חברתית.
פעילות והתנהגות
לטאה פעילת יום וטפסנית מעולה, החיה במסלעות, על קירות ועל גזעי עצים גדולים. היא צדה את מזונה באופן פעיל ונמלטת בדרך כלל לגובה או לסדק קרוב בעת סכנה.
תזונה
ניזונה בעיקר ממגוון פרוקי־רגליים ואף מחולייתנים קטנים, ולעיתים משלבת בתפריט גם עלים וחומר צמחי.
רבייה
בעונת הרבייה הנקבה עשויה להטיל שתיים עד שלוש תטולות במהלך חודשי הקיץ, בגומות שהיא חופרת בקרקע.
תפוצה בישראל
נפוץ בחלקים נרחבים בישראל, בעיקר ממרכז הנגב צפונה ועד רמת הגולן.
הערת מחקר
ניכרים הבדלים במראה בין אוכלוסיות מאזורים שונים, אך היקפם ומשמעותם הטקסונומית דורשים מחקר נוסף ולכן אינם מוצגים במגדיר כהפרדה למינים.
צילום: להשלמה
לטאה
חרדון סלעים
Pseudotrapelus aqabensis
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
סימני זיהוי
חרדון סלעים דק ומרשים שאורכו הכולל עשוי להגיע לכ־27 ס״מ, כאשר הזנב מהווה כשני שלישים מן האורך. צבע הגוף בשגרה חום בהיר, אפור בהיר, חולי ולעיתים ורדרד. בעונת החיזור מופיעים, בעיקר אצל זכרים, גוני תכלת, כחול וטורקיז בראש, בצוואר ולעיתים גם בגוף ובזנב. אצל נקבות עשויים להופיע גם גוני חום־אדמדם או חלודה באזור הגב והאגן. שינויי הצבע קשורים לטמפרטורה, למצב הפיזיולוגי ולתקשורת חברתית. האצבע השלישית ארוכה מן הרביעית; מאפייני האצבעות, הקשקשים והנקבוביות מסייעים להבדילו ממינים קרובים.
פעילות והתנהגות
לטאת יום חובבת שמש, מסלעות ומצוקים, וטפסנית מצוינת. הזכרים טריטוריאליים ומציגים את צבעיהם ושומרים על נקודות תצפית בולטות.
תזונה
ניזון בעיקר ממגוון פרוקי־רגליים ומבעלי חיים קטנים שהוא מסוגל לתפוס, ולעיתים אוכל גם מעט עלים או חומר צמחי.
תפוצה בישראל
בישראל מצוי באזורי סלע ומצוקים במדבר יהודה, בנגב, בערבה ובאזור אילת. האוכלוסייה בישראל שויכה בעבר בטעות ל־Pseudotrapelus sinaitus.
עדכון טקסונומי
מחקרים עדכניים הראו שהחרדונים בישראל שייכים למין Pseudotrapelus aqabensis. המין Pseudotrapelus sinaitus אינו נכלל כיום ברשימת מיני ישראל.
צילום: להשלמה
לטאה
חרדון־צב הדור
Uromastyx ornata
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
כתיב שגוי נפוץ
Uromastyx ornate
מצב שימור
בסכנת הכחדה בישראל
סימני זיהוי
חרדון גדול, צבעוני ומרשים שאורכו הכולל עשוי להגיע לכ־35 ס״מ. הזכרים הבוגרים צבעוניים יותר מן הנקבות ומן הצעירים: על הגוף פסי רוחב צהובים וביניהם כתמים בגוני ירוק, כחול, טורקיז ולעיתים ורוד. הגוונים ועוצמתם משתנים בהתאם לטמפרטורת הגוף, למצב הפיזיולוגי ולתקשורת חברתית. הזנב קצר, עבה ומוקף דורות של קשקשים קוצניים, והוא משמש גם להגנה מפני טורפים.
פעילות והתנהגות
לטאת יום חובבת חום, החיה באזורים סלעיים ולעיתים מתחממת בשמש גם בשעות חמות. היא משתמשת בסדקים ובמחילות למסתור ולהגנה מטמפרטורות קיצוניות.
תזונה
ניזון בעיקר מצמחים, מפרחים ומפירות. צעירים ובוגרים עשויים לשלב בתפריט גם פרוקי־רגליים בכמות קטנה, אך עיקר תזונת הבוגרים צמחונית.
רבייה
הנקבה מטילה ביצים, בדרך כלל במהלך האביב, במקום מוגן בקרקע או במחילה.
תפוצה בישראל
בישראל תפוצתו מצומצמת להרי אילת ולבתי גידול סלעיים מתאימים באזור.
שמירת טבע
חרדון־צב הדור הוא חיית בר מוגנת ומבוקשת בשל צבעיו. אסור לצוד אותו, לפגוע בו, לאסוף אותו או להחזיקו ללא היתר. יש לצפות בו ממרחק ולא לחסום את דרכו למחסה.
צילום: להשלמה
לטאה
חרדון־צב מצוי
Uromastyx aegyptia
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
מצב שימור
בסיכון נמוך בישראל
סימני זיהוי
אחת הלטאות הגדולות והכבדות בישראל: אורכה עשוי להגיע לכ־75–76 ס״מ ומשקלה עשוי לעלות על 3 ק״ג. צבע הגוף מדברי ונע בין חום בהיר, חום ואפור; הגוון עשוי להשתנות בהתאם לטמפרטורת הגוף, למצב הפיזיולוגי ולתקשורת בין פרטים. הראש מובדל מן הגוף, הצוואר ארוך יחסית והבטן רחבה ועליה עור רפוי. ברגליים האחוריות בליטות עגולות ומחוספסות, והזנב העבה מוקף דורות של קשקשים קוצניים המשמשים להגנה.
פעילות והתנהגות
לטאה פעילת יום וחובבת חום, המרבה להתחמם בשמש ומסוגלת לפעול גם בתנאי מדבר חמים מאוד. היא חופרת מחילות עמוקות המשמשות מסתור מטמפרטורות קיצוניות ומטורפים, ולעיתים משתמשת גם במחילות מתאימות שחפרו בעלי חיים אחרים.
תזונה
הבוגרים צמחוניים בעיקרם וניזונים מעלים, מפרחים ומחלקי צמחי מדבר המספקים להם גם חלק ניכר מן המים. השיניים אצל הבוגרים יוצרות שפות חיתוך המסייעות בקריעת הצמחייה. צעירים עשויים לשלב בתפריט גם פרוקי־רגליים ומזון מן החי.
רבייה
הנקבה מטילה תטולה גדולה שעשויה להגיע לעשרות ביצים, ובתנאים מסוימים עד כ־42. האבקועים מופיעים בדרך כלל לקראת סוף הקיץ, לרבות בחודש אוגוסט.
תפוצה בישראל
בישראל מצוי בערבה, בבקעת ים המלח ובחלקים ממרכז, מערב ודרום הנגב.
בטיחות
חרדון־הצב המצוי הוא חיית בר מוגנת. אין לגעת בו, לחסום את מחילתו או לקחת אותו מן הטבע.
צילום: להשלמה
כוח אפור
Varanus griseus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
אינו מסוכן לאדם בדרך כלל
תת־מין מקומי
Varanus griseus griseus
מצב שימור
בסכנת הכחדה בישראל
סימני זיהוי
הלטאה הגדולה בישראל: אורכה הכולל עשוי להגיע לכ־140–145 ס״מ. צבע הגוף אפור, אפרפר או צהבהב, ועליו פסים כהים הניכרים במיוחד אצל צעירים ונמשכים גם לאורך הזנב. הצוואר ארוך, הגפיים חזקות ובקצות האצבעות טפרים חדים. הזנב עבה, חזק ואינו נתיק. בדומה לנחשים, הכוח משתמש בלשון מפוצלת כדי לאסוף חלקיקי ריח מן הסביבה ולאתר מזון, אויבים ובני מינו.
פעילות והתנהגות
לטאה מדברית פעילת יום, הנעה בעיקר על הקרקע אך מטפסת היטב על סלעים ועל עצים. פעילותה בולטת בעיקר בבוקר ואחר הצהריים. היא חופרת מחילות בעצמה ולעיתים משתמשת במחילות גדולות של יונקים. בעת איום היא עשויה להתגונן באמצעות נשיכה, טפרים והצלפה בזנב, ולכן אין להתקרב אליה או לנסות לתפוס אותה.
תזונה
טורפת מגוון רחב של בעלי חיים, והתפריט משתנה בהתאם לגיל ולגודל: פרוקי־רגליים, מכרסמים, זוחלים ובהם נחשים, ועופות קטנים. היא עשויה לאכול גם פגרים.
רבייה
החיזור והרבייה מתרחשים בעיקר באביב, והנקבה מטילה ביצים בקיץ. תקופת הדגירה ארוכה והאבקועים עשויים לבקוע לאחר כשמונה עד תשעה חודשים, בהתאם לתנאים.
תפוצה בישראל
בישראל מצוי בבתי גידול מדבריים וחוליים בנגב ובערבה, במישור החוף הדרומי, בבקעת ים המלח ובחלקים מבקעת הירדן.
הפרשות הפה
בבלוטות הפה של לטאות כוח נמצאו רכיבים פעילים שעשויים להשפיע על הטרף, לצד חיידקים טבעיים בחלל הפה. אין להציג את הכוח כנחש ארסי, אך נשיכה עלולה לגרום לפציעה ולזיהום ודורשת בדיקה רפואית.
איומים
האוכלוסייה בישראל נפגעת מצמצום וקיטוע בתי גידול, מציד בלתי־חוקי ומבורות תשתית פתוחים המשמשים מלכודות לבעלי חיים. יש לדווח לרשות המתאימה על בור פתוח או על בעל חיים לכוד ולא לנסות לחלצו ללא ציוד והדרכה מתאימים.
צילום: להשלמה
עינחש נאה
Ophisops elegans
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
שם עברי נוסף
לטאת עינחש
מצב שימור
בסיכון נמוך בישראל
סימני זיהוי
לטאה קטנה שאורכה הכולל עשוי להגיע לכ־20–22 ס״מ. צבע הגוף אפור או חום, ועל הגב פסים בהירים וכהים לסירוגין; שני פסים בולטים נמשכים מאזור העיניים לאורך הגוף ועד הזנב. בניגוד לרוב הלטאות, עפעפיה מאוחים ויוצרים חלון שקוף קבוע המכסה את העין, בדומה למשקף של נחשים — ומכאן השם „עינחש”. הזכרים גדולים בדרך כלל מן הנקבות.
פעילות והתנהגות
לטאת יום זריזה, החיה בצמחייה נמוכה ובין שיחים. היא מעדיפה קרקעות יציבות ונמנעת בדרך כלל מחולות רכים ונודדים.
תזונה
ניזונה ממגוון פרוקי־רגליים קטנים.
רבייה
עונת הרבייה מתחילה באביב, וייתכנו כמה מחזורי רבייה בעונה. הנקבה מטילה עד כשמונה ביצים, בהתאם לגודלה ולתנאים.
תפוצה בישראל
מצויה ברמת הגולן, בגליל העליון והתחתון, בכרמל, בצפון מישור החוף, בהרי המרכז ובחלקים שאינם חוליים בצפון ובמערב הנגב.
צילום: להשלמה
לטאה
קמטן החורש
Pseudopus apodus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
מצב שימור
בסיכון נמוך בישראל
סימני זיהוי
לטאה גדולה וחסרת רגליים שאורכה עשוי להגיע לכ־120 ס״מ, ולכן היא מזכירה מאוד נחש. הצעירים שונים מן הבוגרים: גופם אפור בהיר עד אפור־ירקרק ועליו כתמים חומים או ירוקי־זית; עם ההתבגרות הצבע נעשה חום, חום כהה ולעיתים שחרחר. כלטאה יש לקמטן עפעפיים נעים ופתחי שמיעה חיצוניים. לאורך צדי הגוף עובר קפל עור עמוק — ומכאן שמו העברי — המאפשר לגוף להתרחב בזמן נשימה ואכילה.
פעילות והתנהגות
חי בעיקר על הקרקע אך מסוגל גם לטפס. בעת איום הוא עשוי לקפוא ולהעמיד פני מת. אם נתפס הוא ינסה להשתחרר ועלול להפריש חומר בעל ריח חריף מבלוטות הסמוכות לפתח הביב. אין לגעת בו או לנסות ללכוד אותו.
תזונה
ניזון מרכיכות, מפרוקי־רגליים, מדו־חיים, מציפורים ומיונקים קטנים, וכן מזוחלים אחרים ובהם נחשים קטנים. בכך הוא מועיל למערכת האקולוגית ולסביבת האדם.
רבייה
הנקבה מטילה ביצים ושומרת עליהן עד סמוך לבקיעה — התנהגות הורית שאינה שכיחה בין זוחלי ישראל.
תפוצה בישראל
מצוי מן החרמון והצפון, דרך החבל הים־תיכוני, ועד שפלת יהודה וחלקים ממישור החוף הדרומי. הוא אינו אופייני למדבר יהודה, לבקעת ים המלח ולחלקים מעמק הירדן.
מינים דומים
הקמטן אינו נחש אלא לטאה חסרת רגליים. עפעפיים נעים, פתחי אוזניים חיצוניים וקפל העור בצדי הגוף הם מסימני ההבחנה הבולטים, אך אין צורך לתפוס אותו כדי לזהותו.
שמירת טבע
קמטנים נהרגים לעיתים משום שהם מזוהים בטעות כנחשים. כל זוחלי הבר בישראל מוגנים: אין לפגוע בהם ויש לאפשר להם להמשיך בדרכם.
צילום: להשלמה
לטאה
שממית בתים
Hemidactylus turcicus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
מצב שימור
לא בסיכון בישראל
סימני זיהוי
שממית קטנה שאורכה הכולל עשוי להגיע לכ־13 ס״מ. צבע הגוף ורדרד, חום בהיר או אפור, ועליו כתמים ופסים כהים. הזנב מעוטר בטבעות בהירות וכהות. מתחת לכל אצבע שתי שורות של כריות הצמדה המסייעות בטיפוס על קירות ועל משטחים חלקים, ובקצה האצבע טופר קטן. הזנב נתיק ומשמש להסחת טורפים; לאחר נשירתו הוא מתחדש, אך הזנב החדש נראה שונה מן המקורי.
פעילות והתנהגות
פעילה בעיקר בשעות הערב והלילה. היא נפוצה מאוד בסביבת האדם ונראית על קירות, סמוך לתאורה ובמקומות שבהם מתקבצים חרקים. בתנאים טובים עשויים לחיות פרטים רבים באותו מבנה או אזור.
תזונה
ניזונה ממגוון רחב של פרוקי־רגליים, ובהם עשים, יתושים, עכבישים וגם תיקנים קטנים. בכך היא משמשת מדביר ביולוגי טבעי ויעיל.
רבייה
בעונת הפעילות ייתכנו כמה מחזורי רבייה. הנקבה מטילה בדרך כלל ביצה אחת או שתיים בכל תטולה, ולעיתים כמה נקבות משתמשות באתר הטלה משותף.
תפוצה בישראל
נפוצה ברחבי ישראל, בבתי גידול טבעיים וביישובים, לרבות בתוך מבנים.
שמירת טבע
שממית בתים אינה מסוכנת לאדם ואינה גורמת נזק לבית. אין צורך להדביר אותה; אפשר לאפשר לה להמשיך בדרכה או לכוון אותה בעדינות לעבר פתח יציאה בלי לתפוס בזנב.
צילום: Avi Zobel
שנונית באר־שבע
Acanthodactylus beershebensis
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
מצב שימור
בסכנת הכחדה חמורה בישראל
סימני זיהוי
שנונית בינונית בעלת גוף דק, ראש מחודד, רגליים ארוכות וזנב ארוך. צבע הגוף חום־אפרפר ומותאם לגוני הלס. לאורך הגב ניכרים פסים בהירים וכהים ולעיתים גם כתמים כהים. הזיהוי מול שנוניות דומות אינו פשוט.
פעילות והתנהגות
לטאת יום זריזה ושוכנת קרקע. היא מחפשת מזון בין השיחים ובשטחים הפתוחים ומסתתרת במחילות קצרות ובגומות בקרקע. בנוכחות טורפים היא עשויה לצמצם את תנועתה ולשנות את אופן חיפוש המזון.
תזונה
ניזונה בעיקר מחרקים ומפרוקי־רגליים קטנים. הרכב התזונה עשוי להשתנות בהתאם לזמינות הטרף ולרמת הסיכון מטורפים.
רבייה
מטילה ביצים בקרקע. תטולה עשויה לכלול כמה ביצים, בדרך כלל בין שלוש לשבע.
תפוצה בישראל
מין אנדמי לאזורנו, המזוהה בעיקר עם מישורי וגבעות הלס בצפון הנגב, ובייחוד בבקעת באר שבע ובסביבתה. אוכלוסיותיו כיום קטנות ומקוטעות.
איומים
האיום המרכזי הוא אובדן וקיטוע של שטחי הלס עקב פיתוח, חקלאות, תשתיות, ייעור ושינוי מבנה בית הגידול.
חשוב
אין להזיז שנונית או ללכוד אותה לצורך זיהוי. תיעוד המיקום וצילום ממרחק עשויים לסייע בהכרת תפוצתו של המין.
צילום: להשלמה
לטאה
שנונית הערבה
Acanthodactylus opheodurus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
שם עברי קודם
שנונית האז
מצב שימור
בסכנת הכחדה בישראל
סימני זיהוי
שנונית מדברית קטנה ודקת גוף, שאורכה הכולל מגיע לכ־13 ס״מ. צבעה צהבהב עד חום ועל גבה עוברים בדרך כלל חמישה פסי אורך כהים. הפסים ברורים אצל צעירים ונוטים להיטשטש עם ההתבגרות.
פעילות והתנהגות
פעילת יום ושוכנת קרקע. היא נעה במהירות בשטחים פתוחים ובין כתמי צמחייה, ומסתתרת במחילות קצרות ובמחסות בקרקע. את מזונה היא אוספת בעיקר מעל פני הקרקע.
תזונה
ניזונה בעיקר מחרקים ומפרוקי־רגליים קטנים המצויים על פני הקרקע.
רבייה
מטילה ביצים בקרקע.
תפוצה בישראל
מצויה בעיקר בערבה ובקרקעות חוליות ובבתי גידול מדבריים מתאימים בנגב המרכזי.
מינים דומים
דומה מאוד לשנונית נחלים, במיוחד בפרטים צעירים. אין לקבוע זיהוי לפי הפסים בלבד; יש להתחשב גם באזור התצפית ובמאפייני הראש והקשקשים.
איומים
פיתוח, חקלאות ותשתיות גורמים לצמצום ולקיטוע של בתי הגידול המדבריים הטבעיים.
צילום: ערן גיסיס
שנונית חולות
Acanthodactylus scutellatus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
מצב שימור
עתידה בסכנה (VU) בישראל.
סימני זיהוי
שנונית בהירה ועדינה שאורכה הכולל עשוי להגיע לכ־21 ס״מ. ראשה מחודד וגופה צהבהב, אפור או חום בהיר. על הגב דגם צפוף של כתמים וקווים כהים, המזכיר רשת ולא פסי אורך. בצדי האצבעות שוליים משוננים המסייעים לה לרוץ על החול.
פעילות והתנהגות
פעילת יום מהירה מאוד, המתקדמת בריצות קצרות על פני החול. בעת סכנה היא נמלטת אל צמחייה סמוכה או מתחפרת במהירות בשכבה העליונה של החול.
תזונה
צדה בעיקר חרקים ופרוקי־רגליים קטנים החיים על החול ובתוכו.
רבייה
מטילה ביצים בחול. נקבות עשויות להטיל יותר מתטולה אחת בעונה, בהתאם לגילן ולתנאי הסביבה.
תפוצה בישראל
מאכלסת את חולות צפון־מערב הנגב ואת רצועת החולות של מישור החוף הדרומי, צפונה בקירוב עד אזור תל אביב. היא קשורה לחולות נודדים ולחולות מיוצבים למחצה.
מינים דומים
ניתן לבלבל בינה לבין שנוניות בהירות אחרות. דגם הרשת, מבנה האצבעות וסוג בית הגידול מספקים כיוון לזיהוי, אך תמונה אחת אינה תמיד מספיקה.
איומים
בנייה, סלילת דרכים, כרייה, רכבי שטח והתייצבות מוגברת של הדיונות מצמצמים את שטחי החול הפתוחים הדרושים לה.
צילום: להשלמה
שנונית מצרית
Acanthodactylus aegyptius
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
שם עברי קודם
שנונית ארוכת־כף
מצב שימור
בסכנת הכחדה בישראל
סימני זיהוי
הקטנה בשנוניות ישראל, ואורכה הכולל מגיע לכ־16 ס״מ. גופה דק ובהיר, בגוני חול, צהבהב או חום בהיר, ועל גבו כתמים עדינים. הרגליים והאצבעות ארוכות ובצדי האצבעות שוליים המסייעים בתנועה על חול רך.
פעילות והתנהגות
לטאת יום זריזה ושוכנת קרקע. היא מתקדמת במהירות בין שיחים וכתמי צמחייה, ונמלטת למחילה קצרה או לבסיסו של שיח כאשר היא חשה בסכנה.
תזונה
ניזונה מחרקים ומפרוקי־רגליים קטנים שהיא מאתרת על פני החול ובסביבת הצמחייה המדברית.
רבייה
מטילה ביצים בחול. במהלך עונת הרבייה ייתכנו שתיים או שלוש תטולות קטנות, שבכל אחת מהן בדרך כלל שתיים עד שלוש ביצים.
תפוצה בישראל
מאכלסת בתי גידול חוליים במערב הנגב ובדרום מישור החוף. ישראל נמצאת בקצה המזרחי של תחום תפוצתה, הנמשך לצפון סיני ולמזרח מצרים.
מינים דומים
דומה מאוד לשנונית חולות וההבחנה בתצלום אינה תמיד אפשרית. הגודל, מבנה האצבעות, פרטי הקשקשים ואזור התצפית מסייעים בזיהוי.
איומים
אובדן חולות טבעיים עקב בנייה, חקלאות ותשתיות, לצד נסיעת רכבי שטח ושינויים במבנה הדיונות.
צילום: להשלמה
לטאה
שנונית נחלים
Acanthodactylus boskianus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי
מצב שימור
המין בעל תפוצה רחבה יחסית, אך מצבן של האוכלוסיות בישראל אינו אחיד. אוכלוסיית החוף, „שנונית השפלה”, מוגדרת בסכנת הכחדה חמורה.
סימני זיהוי
שנונית בינונית בעלת ראש מחודד, גוף מוצק, רגליים חזקות וזנב ארוך. על הגב עוברים בדרך כלל חמישה פסי אורך כהים על רקע חום, אפור או זיתי; הפס המרכזי מתפצל סמוך לצוואר. אצל צעירים הזנב עשוי להיות כחול.
פעילות והתנהגות
לטאת יום קרקעית ומהירה, הסורקת את סביבתה בתנועה בחיפוש אחר טרף. היא חיה בשטחים פתוחים ודלי צומח ונכנסת למחילה קצרה או למחסה קרוב כאשר היא נבהלת.
תזונה
ניזונה בעיקר מחרקים ומפרוקי־רגליים אחרים שהיא מחפשת על פני הקרקע, בין אבנים ובסביבת שיחים.
רבייה
בישראל פעילות הרבייה מתרחשת בעיקר בין מרץ ליוני. הנקבה מטילה בדרך כלל תטולה אחת ובה כשלוש עד ארבע ביצים.
תפוצה בישראל
מצויה בבקעת ים המלח, בערבה, בנגב ובחלקים ממישור החוף. מאכלסת ערוצי נחלים, קרקעות לס וכורכר, חולות מיוצבים ורצועות חוף, ואינה אופיינית לדיונות הנודדות של מערב הנגב.
הערת מיון ושימור
אוכלוסיית החוף של Acanthodactylus boskianus מטופלת בהערכת הסיכון בישראל כיחידת שימור נפרדת בשם „שנונית השפלה”. היא אינה מוצגת כאן כמין מדעי נפרד.
צילום: Avi Zobel
לטאה
מניפנית אילתית
Ptyodactylus hasselquistii
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
שממית בינונית בעלת גוף שטוח וכריות אצבע רחבות דמויות מניפה. צבעה אפור עד חום ועל גבה דגם כתמים המסייע לה להיטמע בסלע.
פעילות ותזונה
פעילה בעיקר בשעות החשכה, מטפסת בזריזות על מצוקים וקירות וניזונה מחרקים ומפרוקי־רגליים.
תפוצה בישראל
מוכרת מאזור אילת ומהרי אילת, בעיקר בבתי גידול סלעיים חמים.
צילום: להשלמה
לטאה
מניפנית גלילית
Ptyodactylus puiseuxi
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
שממית סלעים בעלת כריות אצבע רחבות בצורת מניפה. גופה אפור־חום ומנומר, וזנבה נושא לעיתים טבעות כהות.
פעילות ותזונה
מטפסת על סלעים, קירות ומצוקים ופעילה בעיקר בערב ובלילה. ניזונה מחרקים ומעכבישים.
תפוצה בישראל
מצויה בצפון הארץ, בעיקר בגליל, בגולן ובאזורים סלעיים סמוכים.
צילום: ערן גיסיס
לטאה
מניפנית מצויה
Ptyodactylus guttatus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
שממית גדולה יחסית, בעלת גוף שטוח, ראש רחב ואצבעות המסתיימות בכריות הצמדה רחבות. צבעה משתנה בהתאם לרקע.
פעילות ותזונה
שוכנת סלעים ומבנים, פעילה בעיקר בשעות הערב והלילה וצדה חרקים בקרבת מקומות מסתור.
תפוצה בישראל
נפוצה באזורים סלעיים בחלקים נרחבים של מרכז הארץ ודרומה.
צילום: Avi Zobel
שממית־חומות מנוקדת
Tarentola annularis
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
מעמד בישראל
מין פולש. אין להעביר פרטים בין אזורים ואין לשחרר לטבע פרט שהוחזק בשבי.
סימני זיהוי
שממית גדולה וחסונה בעלת ראש רחב, עור גבשושי ואצבעות רחבות. צבעה אפור עד חום ועל גבה כתמים בהירים וכהים.
פעילות ותזונה
פעילה בלילה על קירות, מצוקים ומבנים וניזונה מחרקים ומבעלי חיים קטנים.
תפוצה בישראל
התבססה במספר מוקדים, ובהם אתרים באזור ים המלח. תצפית מחוץ למוקדים מוכרים ראויה לדיווח.
צילום: להשלמה
לטאה
שממית ערבה
Bunopus blanfordii
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
שממית קרקעית קטנה, בעלת אצבעות צרות ללא כריות הצמדה רחבות. גופה בהיר ומנומר וזנבה נושא טבעות.
פעילות ותזונה
פעילת לילה הנעה על הקרקע בין אבנים ושיחים. ניזונה מחרקים ומפרוקי־רגליים קטנים.
תפוצה בישראל
מצויה לאורך הערבה ובבתי גידול מדבריים בדרום הארץ.
צילום: ערן גיסיס
מין פולש
שממית מחוספסת
Cyrtopodion scabrum
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
מעמד בישראל
מין פולש המתפשט לאורך יישובים וצירי תנועה. אין להעבירו או לשחררו באזור אחר.
סימני זיהוי
שממית קטנה ודקה בעלת גב מכוסה גבשושיות בולטות, אצבעות צרות וזנב מפוספס.
פעילות ותזונה
פעילה בלילה על הקרקע ועל קירות נמוכים וצדה חרקים קטנים.
תפוצה בישראל
מוכרת מאילת והתפשטה צפונה לאורך הערבה והבקעה, בעיקר בסביבה בנויה.
Photo: Eran Gissis
לטאה
שממית עצים
Mediodactylus orientalis
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
שממית קטנה בעלת דגם כתמים משתנה והסוואה טובה על קליפות עצים. האצבעות דקות והזנב מפוספס בצעירים.
פעילות ותזונה
פעילת לילה, מטפסת על גזעים, שיחים וסלעים וניזונה מחרקים קטנים.
תפוצה בישראל
מצויה בחבל הים־תיכוני, בעיקר בחורש, בבתה ובשטחים עשירים בעצים ובסלעים.
צילום: להשלמה
לטאה
שממית חרמון
Mediodactylus amictopholis
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
שממית קטנה ועדינה בגוני אפור וחום, בעלת דגם כתמים המתאים למסלע ההררי.
פעילות ותזונה
חיה בין סלעים וסדקים וניזונה מחרקים ומפרוקי־רגליים קטנים.
תפוצה ושימור
בישראל מוגבלת לפסגות החרמון. תחום תפוצתה המצומצם הופך את בית הגידול ההררי שלה לרגיש במיוחד.
צילום: להשלמה
זוטית דקת־רגל
Tropiocolotes nattereri
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
מן הזוחלים הקטנים בישראל. גופה דקיק, אצבעותיה צרות וזנבה מפוספס בטבעות כהות ובהירות.
פעילות ותזונה
פעילת לילה ונחבאת ביום מתחת לאבנים. ניזונה מפרוקי־רגליים זעירים.
תפוצה בישראל
מצויה בבתי גידול מדבריים בדרום הארץ. המיון של אוכלוסיות הקבוצה השתנה בשנים האחרונות.
צילום: להשלמה
לטאה
זוטית הנגב
Tropiocolotes yomtovi
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
אינה ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
עדכון טקסונומי
מין שתואר בשנת 2022. בעבר נכללו פרטים ממין זה תחת Tropiocolotes nattereri.
פעילות ותזונה
פעילת לילה וניזונה מפרוקי־רגליים זעירים.
תפוצה בישראל
מוכרת מהנגב, מהערבה ומאזור אילת. בדרום הערבה תחום תפוצתה חופף לזה של זוטית דקת־רגל.
צילום: להשלמה
שממית אילות
Hemidactylus granosus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
אינה ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
מידע כללי
שממית מהסוג Hemidactylus שהוכרה לאחרונה כחלק מרשימת מיני ישראל.
תפוצה בישראל
מוכרת מחבל אילות ומהערבה הדרומית.
מצב הידע
המידע על תפוצתה ומצבה בישראל עדיין חלקי, והיא מסווגת כחסרת מידע בפורטל הערכות הסיכון.
צילום: להשלמה
לטאה
ישימונית מצויה
Stenodactylus sthenodactylus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
שממית קרקעית קטנה ובהירה, בעלת ראש רחב יחסית, עיניים גדולות ואצבעות צרות המותאמות לתנועה על הקרקע.
פעילות ותזונה
פעילת לילה, מתחפרת או מסתתרת ביום וניזונה מחרקים ומעכבישים.
תפוצה בישראל
נפוצה בשטחים צחיחים, בקרקעות חוליות ולס בנגב, בערבה ובבקעות המזרח.
צילום: להשלמה
לטאה
ישימונית רביבים
Stenodactylus petrii
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
שממית חול קטנה ובהירה, בעלת עיניים גדולות ורגליים דקות. צבעה החולי מסווה אותה היטב על פני הדיונה.
פעילות ותזונה
פעילת לילה ונעה על חולות פתוחים בחיפוש אחר חרקים ומפרוקי־רגליים.
תפוצה ושימור
מוכרת בעיקר מחולות מערב הנגב. פיתוח, קיטוע וייצוב חולות פוגעים בבית גידולה.
צילום: להשלמה
לטאה
ישימונית תמנע
Stenodactylus doriae
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
שממית קרקעית בהירה בעלת גוף עדין, עיניים גדולות ואצבעות המותאמות לתנועה על חול.
פעילות ותזונה
פעילת לילה, מתחבאת ביום במחילה וניזונה מחרקים ומפרוקי־רגליים קטנים.
תפוצה בישראל
מצויה בחולות הערבה ובדרום הארץ, בבתי גידול חוליים חמים ויבשים.
צילום: להשלמה
לטאה
חרדון מדבר
Trapelus agnetae
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי ואינו מסוכן לאדם.
סימני זיהוי
חרדון קטן־בינוני בעל ראש רחב וזנב ארוך. צבע הגוף אפור עד חום ומשתנה בהתאם לטמפרטורה ולמצב הפעילות.
פעילות ותזונה
פעיל יום ונוהג לעמוד בנקודת תצפית נמוכה. ניזון בעיקר מחרקים ומפרוקי־רגליים.
תפוצה בישראל
מצוי בנגב, בערבה ובמדבר יהודה בשטחים פתוחים, סלעיים או חצציים.
צילום: כוכב אזולאי
לטאה
חרדון חולות
Trapelus savignii
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי ואינו מסוכן לאדם.
סימני זיהוי
חרדון מדברי בהיר בעל גוף שטוח יחסית, רגליים ארוכות וזנב דק. צבעו החולי מסייע בהסוואה.
פעילות ותזונה
פעיל יום על דיונות וחולות מיוצבים וניזון בעיקר מחרקים.
תפוצה ושימור
מוגבל לחולות מערב הנגב. אובדן וקיטוע בתי גידול חוליים הם איום מרכזי עליו.
צילום: להשלמה
מין פולש
אנולה חומה
Anolis sagrei
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
מעמד בישראל
מין פולש שמקורו באמריקה. אין להעביר, להחזיק או לשחרר פרטים לטבע.
סימני זיהוי
לטאה קטנה וחומה בעלת אצבעות מותאמות לטיפוס. לזכרים קפל גרון צבעוני הנפרש בתצוגות.
פעילות ותזונה
פעילת יום על צמחייה, גדרות ומבנים וניזונה מחרקים ומפרוקי־רגליים.
תפוצה בישראל
התבססה בגוש דן ובמוקדים עירוניים. תצפיות חדשות חשובות למעקב אחר התפשטותה.
צילום: להשלמה
לטאה ירוקה
Lacerta media
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
לטאה גדולה וחסונה. הבוגרים ירוקים ולעיתים מנומרים בשחור; אצל זכרים עשוי להופיע גוון כחול באזור הגרון בעונת הרבייה.
פעילות ותזונה
פעילת יום, נעה בסבך ובשולי חורש וניזונה מחרקים, חלזונות ובעלי חיים קטנים.
תפוצה ושימור
מצויה בצפון הארץ ובחבל הים־תיכוני בבתי גידול עשירי צומח. פגיעה בחורש ובסבך מאיימת על אוכלוסיותיה.
צילום: להשלמה
לטאה זריזה
Phoenicolacerta laevis
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
לטאה דקת גוף ומהירה בעלת זנב ארוך. צבעה חום עד זיתי, ובצדי הגוף עוברים פסים או שורות כתמים בהירים.
פעילות ותזונה
פעילת יום ומטפסת היטב על סלעים, גזעים וקירות. ניזונה מחרקים ומפרוקי־רגליים.
תפוצה בישראל
מצויה בחבל הים־תיכוני, בעיקר בצפון ובמרכז, בחורש, בבתה ובסביבה סלעית.
צילום: להשלמה
לטאת החרמון
Phoenicolacerta kulzeri
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
לטאה קטנה וזריזה הדומה ללטאה הזריזה, בגוני חום ואפור ובעלת דגם קווים וכתמים עדין.
פעילות ותזונה
פעילת יום בין סלעים וצמחייה נמוכה וניזונה מחרקים ומפרוקי־רגליים.
תפוצה ושימור
בישראל מוגבלת לפסגות החרמון. בית הגידול המצומצם והייחודי שלה רגיש לפגיעה ולשינויים סביבתיים.
צילום: להשלמה
מדברית עינונית
Mesalina bahaeldini
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
לטאה מדברית קטנה ועדינה בעלת זנב ארוך. בצדי הגוף מופיעים כתמים דמויי עיניים, ובהם מרכז בהיר ושוליים כהים.
פעילות ותזונה
פעילת יום ומהירה, חיה בשטחים אבניים וצחיחים וניזונה מחרקים קטנים.
תפוצה בישראל
מצויה בנגב, במדבר יהודה ובאזורים צחיחים וסלעיים בדרום ובמזרח הארץ.
צילום: להשלמה
מדברית פסים
Mesalina olivieri
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
לטאה קטנה ודקת גוף בעלת זנב ארוך. לאורך הגוף עוברים פסים בהירים וכהים הממשיכים לעבר בסיס הזנב.
פעילות ותזונה
פעילת יום ורצה במהירות בין שיחים ומחסות. ניזונה מחרקים ומפרוקי־רגליים.
תפוצה בישראל
מצויה בחולות ובקרקעות קלות בדרום מישור החוף ובנגב.
צילום: להשלמה
חומט גמד
Ablepharus rueppellii
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי ואינו מסוכן לאדם.
סימני זיהוי
חומט זעיר ועדין בעל קשקשים חלקים ומבריקים, רגליים קטנות ועפעפיים מאוחים היוצרים כיסוי שקוף לעין.
פעילות ותזונה
נע במהירות בין עלים, אבנים וצמחייה נמוכה וניזון מפרוקי־רגליים זעירים.
תפוצה בישראל
מצוי בחבל הים־תיכוני, בחורש, בבתה, בגינות ובשטחים לחים יחסית.
צילום: להשלמה
חומט פסים
Heremites vittatus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי ואינו מסוכן לאדם.
סימני זיהוי
חומט מוארך בעל קשקשים חלקים ומבריקים. לאורך הגוף עוברים פסים בהירים וכהים בולטים.
פעילות ותזונה
פעיל יום ונע בין צמחייה, אבנים וקרקע חשופה. ניזון מחרקים ומפרוקי־רגליים.
תפוצה בישראל
מצוי בחבל הים־תיכוני ובאזורים פתוחים בצפון הארץ ובמרכזה.
צילום: להשלמה
חומט נקוד
Ophiomorus latastii
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסי ואינו מסוכן לאדם.
סימני זיהוי
חומט קטן וחסר רגליים, בעל גוף גלילי, ראש מחודד וקשקשים חלקים. על הגוף פזורים כתמים כהים קטנים.
פעילות ותזונה
רוב פעילותו תת־קרקעית, בקרקע תחוחה ומתחת לאבנים. ניזון מחסרי חוליות קטנים.
תפוצה בישראל
מצוי באזורים ים־תיכוניים בקרקעות קלות ובשטחים פתוחים במרכז הארץ ובצפונה.
צילום: להשלמה
לטאה
נחושית עינונית
Chalcides ocellatus
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
חומט גלילי ומבריק בעל רגליים קצרות. על הגב והצדדים כתמים כהים ובהירים דמויי עיניים.
פעילות ותזונה
מתחפר בקרקע רכה ומסתתר מתחת לאבנים ולצמחייה. ניזון מחרקים, עכבישים וחסרי חוליות נוספים.
תפוצה בישראל
בעל תפוצה רחבה מאוד, מן הצפון ועד אילת, במגוון בתי גידול טבעיים ומיושבים.
צילום: Avi Zobel
נחושית חולות
Chalcides sepsoides
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
חומט מוארך בעל רגליים זעירות, חרטום מחודד וקשקשים חלקים. צבעו החולי מסווה אותו היטב.
פעילות ותזונה
מתחפר ושוחה בחול רך, וניזון מחרקים ומחסרי חוליות החיים בשכבת החול העליונה.
תפוצה ושימור
מצויה בחולות מישור החוף ובמערב הנגב. פיתוח וייצוב חולות מצמצמים את בית גידולה.
צילום: להשלמה
נחושית נחשונית
Chalcides guentheri
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
לא ארסית ואינה מסוכנת לאדם.
סימני זיהוי
חומט דקיק ומוארך מאוד, חסר רגליים, בעל קשקשים חלקים וראש שאינו נבדל מן הגוף. למרות מראהו הוא לטאה ולא נחש.
פעילות ותזונה
נע בתוך צמחייה צפופה ובקרקע רכה וניזון מחרקים ומחסרי חוליות קטנים.
תפוצה ושימור
מצויה בחבל הים־תיכוני בשטחים עשבוניים ולחים יחסית. אובדן צומח טבעי וקיטוע בתי גידול פוגעים בה.
צילום: להשלמה
צבים (9)
צב
צב־יבשה מצוי
Testudo graeca
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
אינו ארסי ואינו מסוכן לאדם.
מצב שימור
עתידו בסכנה בישראל. צב־היבשה הוא חיית בר מוגנת ומספריו נפגעים מאיסוף, מדריסות ומאובדן בתי גידול.
סימני זיהוי
צב־יבשה בעל שריון קמור בגוני צהוב, חום ושחור. אורכו של בוגר מגיע בדרך כלל לכ־20–25 ס״מ. הרגליים עבות, האצבעות אינן מחוברות בקרומי שחייה והראש מכוסה קשקשים.
פעילות והתנהגות
פעיל בעיקר ביום ובעונות המתונות. בקיץ החם ובחורף הקר פעילותו מצטמצמת, והוא מסתתר בקרקע, בצמחייה ובין סלעים.
תזונה
ניזון בעיקר מצמחייה, ובה עלים, עשבים, פרחים ופירות שנשרו. לעיתים הוא אוכל גם מזון מן החי באופן מזדמן; אין לראות בכך מרכיב קבוע בתזונתו.
רבייה
החיזור בולט באביב. הנקבה חופרת גומה בקרקע ומטילה בה כמה ביצים, ולעיתים מטילה יותר מתטולה אחת בעונה.
תפוצה בישראל
מצוי בחבל הים־תיכוני, מהצפון והגולן ועד אזור צפון הנגב, במגוון שטחים פתוחים, חורשים, בתות ושולי יישובים.
חשוב
אין לקחת צב הביתה ואין להעבירו למקום אחר. אם אינו נתון בסכנה מיידית, משאירים אותו במקום ומאפשרים לו להמשיך בדרכו.
צילום: להשלמה
צב
צב־יבשה מדברי
Testudo kleinmanni
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
אינו ארסי ואינו מסוכן לאדם.
מצב שימור
בסכנת הכחדה חמורה. זהו אחד מצבי־היבשה הנדירים בעולם והוא מוגן בישראל.
סימני זיהוי
צב־יבשה קטן ובהיר, בעל שריון בגוני חול, צהבהב או קרם ולעיתים כתמים כהים. הוא קטן ועדין מצב־היבשה המצוי וצבעיו משתלבים היטב בנוף המדברי.
פעילות והתנהגות
פעיל בעיקר בשעות הנעימות של היום ובעונות המתונות. בשעות החמות הוא מסתתר בצל שיחים, במחילות ובשקעים מוגנים.
תזונה
ניזון בעיקר מצמחייה מדברית עונתית ונחשב צמחוני מובהק. עם זאת, פרטים עשויים לאכול לעיתים מזון מן החי באופן מזדמן; אין לראות בכך חלק קבוע בתזונה.
רבייה
הנקבה מטילה מספר קטן של ביצים בגומה בקרקע. קצב הרבייה האיטי מגביר את רגישות האוכלוסייה לפגיעה בפרטים בוגרים.
תפוצה בישראל
תפוצתו בישראל מצומצמת מאוד לחולות ולשטחים מדבריים בצפון־מערב הנגב, סמוך לגבול מצרים.
חשוב
אין לגעת, לאסוף או להזיז. בשל נדירותו, תצפית מתועדת עשויה להיות בעלת חשיבות לשמירת הטבע.
צילום: להשלמה
צב מים
צב־ביצות מצוי
Mauremys rivulata
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
אינו ארסי. עלול לנשוך אם מרימים או לוכדים אותו.
שם עברי קודם
צב־ביצה מצוי. במקורות ישנים מופיע גם השם המדעי Mauremys caspica rivulata.
סימני זיהוי
צב מים מתוקים בעל שריון נמוך יחסית בגוני חום, זית או כהה. הראש והצוואר מעוטרים בפסים צהבהבים דקים והרגליים מותאמות לשחייה.
פעילות והתנהגות
פעיל ביום ונצפה לעיתים מתחמם על גדות, אבנים וגזעים. בעת הפרעה הוא גולש במהירות למים ומסתתר בקרקעית או בצמחייה.
תזונה
אוכל־כול הניזון מחסרי חוליות, ראשנים, דגים קטנים, פגרים, אצות וחומר צמחי, בהתאם לזמינות המזון.
רבייה
הנקבה יוצאת מן המים וחופרת בקרקע גומה להטלת הביצים. הצעירים בוקעים כשהם עצמאיים.
תפוצה בישראל
מצוי בנחלים, בריכות, מעיינות, מאגרים ותעלות מים, בעיקר בצפון הארץ ובמרכזה וגם במקווי מים מתאימים דרומה יותר.
מינים דומים
עלול להתבלבל עם צבגון אדום־אוזן הפולש. לצבגון כתם אדום בולט מאחורי העין, שאינו קיים בצב־הביצות המקומי.
צילום: Avi Zobel
צב־רך היאור
Trionyx triunguis
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
אינו ארסי, אך הוא גדול, חזק ובעל נשיכה עוצמתית. אין לגעת בו או לנסות להרימו.
שם עברי קודם
צב רך; צב רך מצוי.
מצב שימור
האוכלוסייה הים־תיכונית נתונה בסכנת הכחדה חמורה. המין מוגן בישראל.
סימני זיהוי
צב מים גדול בעל שריון שטוח ורך למראה, ללא לוחיות הקרן הקשות המוכרות מצבים אחרים. הראש מוארך והחרטום מסתיים במעין חדק קצר. הרגליים רחבות ובעלות קרומי שחייה.
פעילות והתנהגות
מבלה את מרבית זמנו במים, שוחה היטב ולעיתים מתחפר בחול או בבוץ כשרק ראשו חשוף. נקבות יוצאות ליבשה לצורך הטלה.
תזונה
ניזון בעיקר מבעלי חיים מימיים, ובהם דגים, סרטנים, רכיכות וטרף נוסף, ולעיתים גם מפגרים ומחומר צמחי.
רבייה
הנקבה חופרת קן בחול סמוך למים ומטילה בו ביצים. פגיעה בגדות ובאתרי ההטלה מסכנת את הצלחת הרבייה.
תפוצה בישראל
מוכר בעיקר ממערכת נחל אלכסנדר וממקווי מים נוספים במישור החוף. פרטים עשויים להימצא גם בשפכי נחלים ובמים מליחים סמוך לים.
צילום: להשלמה
צב־ים חום
Caretta caretta
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
אינו ארסי ואינו מסוכן לאדם. זהו בעל חיים גדול וחזק ואין לגעת בו או להפריע לו.
מצב שימור
מוגדר פגיע (VU) ברמה העולמית ומוגן בישראל.
סימני זיהוי
צב־ים גדול בעל ראש רחב ומסיבי, שריון בגוון חום עד חום־אדמדם וגפיים שהתפתחו לסנפירים. אורך שריון בוגר עשוי להגיע לכמטר ומשקלו לכ־100 ק״ג.
פעילות והתנהגות
מבלה כמעט את כל חייו בים ומבצע נדידות ארוכות בין אזורי האכילה והרבייה. הנקבות יוצאות אל החוף בעיקר לצורך הטלה.
תזונה
אוכל־כול הניזון בעיקר מחסרי חוליות ימיים, ובהם רכיכות, ספוגים וקווצי עור.
רבייה
בין מאי לאוגוסט הנקבות עולות בלילה לחופים חוליים, חופרות קן ומטילות בדרך כלל כ־80 ביצים. האבקועים מגיחים לאחר כחודשיים.
תפוצה בישראל
מצוי בים התיכון ונמנה עם שני מיני צבי־הים המקננים בחופי ישראל.
חשוב
אין להאיר על נקבה מטילה, להתקרב אליה, לחסום את דרכה או לסייע לאבקועים להגיע לים.
צילום: להשלמה
צב־ים ירוק
Chelonia mydas
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
אינו ארסי ואינו מסוכן לאדם. אין לגעת בו או להפריע לו בים ובחוף.
מצב שימור
משנת 2025 מוגדר ללא חשש (LC) ברמה העולמית בעקבות התאוששות אוכלוסיות. אוכלוסיית הים התיכון עדיין קרובה לסיכון (NT), והמין מוגן בישראל.
סימני זיהוי
צב־ים גדול בעל ראש צר יחסית ושריון חלק בגוני חום, ירוק־זית, אפור ושחור. אורך שריון הבוגר עשוי להגיע לכמטר ומשקלו לכ־150 ק״ג.
פעילות והתנהגות
חי בים ומבצע נדידות ארוכות בין אזורי האכילה לחופי הרבייה. הנקבות יוצאות אל החוף בעיקר להטלה.
תזונה
הצעירים אוכלים מזון מגוון מן החי ומן הצומח. הבוגרים ניזונים בעיקר מצמחייה ימית ומעשבי־ים. שמו קשור לגוון השומן בגופו ולא לצבע השריון.
רבייה
הנקבות עולות בלילות הקיץ לחופים חוליים, חופרות קן ומטילות ביצים. האבקועים מגיחים מן הקן ועושים את דרכם לים.
תפוצה בישראל
מצוי בים התיכון ובמפרץ אילת. הוא אחד משני מיני צבי־הים המקננים בחופי הים התיכון בישראל, אך הטלותיו נדירות יותר משל צב־הים החום.
צילום: להשלמה
צב־ים
צב־ים קרני
Eretmochelys imbricata
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
אינו ארסי ואינו מסוכן לאדם. אין לגעת בו או להפריע לו בזמן שחייה ואכילה.
מצב שימור
בסכנת הכחדה חמורה (CR) ברמה העולמית ומוגן בישראל.
סימני זיהוי
צב־ים בינוני בעל ראש צר ומקור מחודד ומעוקל. לוחיות השריון חופפות ושוליו האחוריים משוננים. השריון מעוטר בדגם מגוון של חום, צהוב ושחור.
פעילות והתנהגות
חי בעיקר בסביבת שוניות אלמוגים ואזורים סלעיים. המקור הצר מאפשר לו לשלוף מזון מסדקים ומחללים בשונית.
תזונה
אוכל־כול, אך ניזון במידה רבה מספוגי־ים. הוא אוכל גם חסרי חוליות ימיים נוספים ולעיתים אצות.
רבייה
הנקבות חוזרות לחופים באזור שבו בקעו ומטילות כמה תטולות בעונה. לא ידועה רבייה קבועה בחופי ישראל.
תפוצה בישראל
מופיע במפרץ אילת, בסביבת שוניות האלמוגים. הוא אינו מין אופייני לים התיכון הישראלי ונחשב נדיר בישראל.
צילום: להשלמה
צב־ים גלדי
Dermochelys coriacea
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג בטיחותי
אינו ארסי ואינו מסוכן לאדם. בשל ממדיו הגדולים אין להתקרב אליו או להפריע לתנועתו.
מצב שימור
מוגדר פגיע (VU) ברמה העולמית. חלק מאוכלוסיותיו האזוריות מצויות בסכנת הכחדה חמורה. המין מוגן בישראל.
סימני זיהוי
הגדול בצבי־הים החיים כיום. גבו עטוף עור כהה וגמיש ולאורכו שבעה רכסים בולטים. סנפיריו הקדמיים ארוכים במיוחד ואין בהם טפרים.
פעילות והתנהגות
צב ימי נודד המסוגל לעבור מרחקים עצומים ולצלול לעומקים גדולים. מבנה גופו מאפשר לו לשחות גם במים קרירים יחסית.
תזונה
ניזון בעיקר ממדוזות ומיצורים ימיים רכי־גוף. פסולת פלסטיק צפה עלולה להיראות לו כמזון ולסכן אותו.
רבייה
הנקבות מטילות בחופים חוליים באזורים טרופיים. לא תועדה פעילות רבייה של המין בים התיכון.
תפוצה בישראל
אורח נדיר בים התיכון מול חופי ישראל. אינו מקנן בישראל ואינו נחשב למין קבוע בחופיה.
צילום: להשלמה
צבגון אדום־אוזן
Trachemys scripta elegans
לכרטיס המין המלאסגירת כרטיס המין ↑
סיווג
מין פולש בישראל — אינו חלק מעולם החי המקומי.
סיווג בטיחותי
אינו ארסי. עלול לנשוך כאשר מרימים או לוכדים אותו.
מצב שימור
המין שאליו הוא משתייך מוגדר ללא חשש (LC) בעולם. בישראל אין לכך משמעות שימורית חיובית משום שמדובר במין פולש.
סימני זיהוי
כתם אדום או אדום־כתום בולט מאחורי כל עין, ראש ורגליים בעלי פסים צהובים ושריון ירקרק עד חום כהה. הצעירים בהירים יותר, ואורך שריון הנקבות עשוי להתקרב ל־30 ס״מ.
פעילות והתנהגות
פעיל בעיקר ביום. שוחה במקווי מים מתוקים ומרבה לצאת אל גדות, סלעים וגזעים כדי להתחמם בשמש.
תזונה
אוכל־כול. ניזון מחסרי חוליות, ראשנים, דגים, פגרים וחומר צמחי. הצעירים נוטים לצרוך יותר מזון מן החי.
רבייה
ההזדווגות מתרחשת במים. הנקבה יוצאת ליבשה, חופרת גומה ומטילה בה את הביצים.
תפוצה בישראל
התבסס במקווי מים מתוקים באזורים שונים בארץ בעקבות שחרור או בריחה של פרטים שהוחזקו כחיות מחמד.
השפעה סביבתית
מתחרה עם צבי מים מקומיים על מזון, מקומות התחממות ואתרי רבייה, ועלול להשפיע גם באמצעות טריפה והעברת מחוללי מחלות. לא ידועה הכלאה בינו לבין צב־הביצות המצוי.
חשוב
אסור לשחרר צבגון אדום־אוזן לטבע או להעבירו למקווה מים אחר. שחרור של פרט מוחזק מוסיף מין פולש למערכת הטבעית.
צילום: להשלמה
זעמן מטבעות או צפע מצוי?
שני המינים עשויים להיראות דומים במבט ראשון. ההשוואה מציגה מאפיינים כלליים שניתן לבחון בתמונה או ממרחק בטוח.

זעמן מטבעות
Hemorrhois nummifer
לא ארסי- גוף דק, גלילי וארוך; עשוי להגיע לכ־140 ס״מ.
- כתמים כהים ועגולים דמויי מטבעות, המלווים בכתמים קטנים בצדי הגוף.
- לקראת הזנב הכתמים נוטים להתחבר; קיימים גם מופעים דמויי סימני פלוס.
- הזנב ארוך והולך ונעשה צר בהדרגה.
- אישונים עגולים ומגני ראש גדולים וסדורים.
פעילות ותפוצה
זעמן מהיר, אתלטי ומטפס מצוין, המסוגל לעלות על עצים, שיחים וקירות בחיפוש אחר מזון. הוא עשוי להיות פעיל בשעות שונות של היממה, אך פעילותו בולטת במיוחד משעות בין הערביים. בעת איום הוא עלול לנשוף, להתגונן ולנשוך.
מצוי מצפון הנגב ועד החרמון. הוא אינו אופייני לאזורים החוליים של מישור החוף, לבקעת ים המלח ולחלקים הסמוכים לה מצפון.
צילום: אבי צובל

צפע מצוי
Daboia palaestinae
ארסי מאוד ומסוכן לאדם- גוף עבה וכבד, ראש רחב המובדל היטב מן הצוואר וזנב קצר יחסית.
- בדרך כלל מופיע דגם זיגזג או עקלתון כהה, אך הוא אינו תמיד רציף.
- קיימים גם פרטים בעלי מטבעות, פס ישר או דגם גב חריג.
- קודקוד הראש מכוסה בדרך כלל קשקשים קטנים ולא מגנים גדולים וסדורים.
- אישונים אנכיים וקשקשי גוף בעלי קרינים.
פעילות ותפוצה
פעיל בעיקר בשעות הערב והלילה, אך במזג אוויר מתון עשוי לפעול גם ביום. הוא שוכן קרקע אך מסוגל לטפס על סלעים, שיחים ועצים. זהו טורף מארב הנשען על הסוואתו וממתין לטרף החולף בקרבתו. בעת איום הוא עשוי לנשוף בחוזקה, לשטח מעט את הצוואר ולבסוף להכיש. הוא אינו רודף אחרי בני אדם, אך עלול להתגונן אם הופתע, נדרך עליו או נעשה ניסיון לגעת בו או ללכוד אותו.
מצוי בקירוב מאזור באר שבע צפונה ועד החרמון, לרבות חלק מבתי הגידול החוליים, אך אינו אופייני למדבר יהודה. העברת מטענים וסחורות עשויה להביא מדי פעם פרטים גם מחוץ לתחום התפוצה הרגיל.
צילום: אבי צובל


אפשר לשלוח תמונה לזיהוי
צלמו ממרחק בטוח, בלי להתקרב ובלי לנסות להזיז את בעל החיים. אם ניתן, ציינו גם את אזור התצפית ואת מועד הצילום.
תודה לצלמים
תודה לצלמים כוכב אזולאי וערן גיסיס, שצילומיהם משולבים במגדיר והועמדו לרשות מיזם „שומרים על זוחלי הארץ”. תודה על הנדיבות, שיתוף הפעולה והתרומה החשובה להנגשת זוחלי ישראל לציבור.
Photos: Cohav Azoulay & Eran Gissis