מרכז הנתונים של שומרים על זוחלי הארץ
נתוני לכידות נחשים בישראל 2022–2026
מה באמת מספרים לנו אלפי אירועי לכידה מדווחים?
בכל שנה מתרחשים בישראל מפגשים רבים בין בני אדם לנחשים — בחצרות, בגינות, במחסנים, בשטחים חקלאיים ובאזורים הסמוכים למגורי אדם.
במסגרת מיזם „שומרים על זוחלי הארץ” | Reptiles of Israel נותחו 6,056 אירועי לכידת נחשים מדווחים מתוך מאגר מידע שהתקבל מרשות הטבע והגנים במסגרת בקשת חופש מידע.
הנתונים מאפשרים לבחון אילו מינים בולטים באירועי הלכידה, כיצד משתנה היקף הדיווחים לאורך חודשי השנה ובין השנים, ואילו הבדלים ניכרים בין אזורים ויישובים בישראל.
העמוד שלפניכם מרכז את הממצאים באמצעות נתונים מספריים, השוואות אזוריות ומפות אינטראקטיביות, ומציג תמונת מצב רחבה של אירועי הלכידה המדווחים בישראל בשנים 2022–2026.
חמשת המינים המובילים בדיווחי הלכידה
חמישה מינים מרכזים את רוב אירועי הלכידה שתועדו במאגר.
הצפע המצוי הוא המין המדווח ביותר, עם 2,404 אירועים — 39.7% מכלל הרשומות.
אחריו זעמן מטבעות עם 1,361 אירועים — 22.5%.
זעמן שחור עם 652 אירועים — 10.8%.
זעמן זיתני עם 376 אירועים — 6.2%.
וקמטן החורש *לטאה חסרת רגליים המדווחת כלכידת נחש עם 275 אירועים — 4.5%.
יחד, חמשת המינים הללו מרכזים 5,068 אירועים — 83.7% מכלל 6,056 הרשומות במאגר.
כל יתר המינים והטקסונים יחד מהווים 988 אירועים — 16.3% בלבד.
הנתונים מדגישים עד כמה אירועי הלכידה המדווחים מרוכזים במספר מצומצם של מינים. עם זאת, שיעור גבוה במאגר אינו מעיד בהכרח על שכיחות גבוהה יותר בטבע: מינים הנפגשים בתדירות גבוהה עם בני אדם ונכנסים לחצרות, למבנים ולשטחים מיושבים עשויים להופיע בדיווחי הלכידה בשיעור גבוה יותר.
המינים הארסיים בדיווחי הלכידה
במאגר תועדו 2,533 אירועי לכידה של נחשים ארסיים — 41.8% מכלל 6,056 הרשומות.
רובם המכריע היו של צפע מצוי: 2,404 אירועים, שהם 39.7% מכלל המאגר ו־94.9% מאירועי הלכידה של המינים הארסיים שתועדו.
יתר המינים הארסיים הופיעו במספרים נמוכים משמעותית:
פתן שחור — 59 אירועים (1.0% מכלל המאגר),
אפעה מגוון — 40 (0.7%),
שפיפון הנגב — 13 (0.2%),
שרף עין־גדי — 8 (0.1%),
עכן החרטומים — 5 (0.08%)
ועכן קטן — 3 אירועים (0.05%). בנוסף, בקובץ מופיעה רשומה אחת המסומנת כצפע חרמון (0.02%). נקודת הציון של הרשומה נמצאת מחוץ לתחום התפוצה המוכר של המין, ולכן היא מוצגת כרשומה חריגה הדורשת אימות ולא כעדות לנוכחות צפע חרמון באזור.
בקובץ מופיעים אפוא דיווחים המסווגים תחת שמונה מינים ארסיים, אך הרשומה היחידה המסומנת כצפע חרמון דורשת אימות נפרד. הנתונים ממחישים כי באירועי הלכידה המדווחים הצפע המצוי בולט בפער גדול מאוד ביחס לשאר המינים הארסיים.
עונתיות — מתי מתרחשים יותר אירועי לכידה?
אירועי הלכידה המדווחים אינם מתחלקים באופן שווה לאורך השנה. מאי הוא החודש הבולט ביותר במאגר, עם 1,068 אירועים — 17.6% מכלל הרשומות,
ואחריו יוני עם 915 אירועים — 15.1%. יחד, שני החודשים מרכזים 1,983 אירועים — 32.7% מכלל אירועי הלכידה המדווחים.
גם בחודשי הסתיו ניכרת פעילות בדיווחים: בספטמבר תועדו 655 אירועים — 10.8% מהמאגר,
ובאוקטובר 587 אירועים — 9.7%.
לעומת זאת, בחודשי החורף נרשמו המספרים הנמוכים ביותר: בדצמבר 87 אירועים — 1.4%, בינואר 96 — 1.6%, ובפברואר 137 — 2.3%.
הדפוס העונתי מצביע על עלייה חדה במספר אירועי הלכידה באביב ובתחילת הקיץ, לצד רמה גבוהה נוספת בסתיו. עם זאת, מדובר בדפוס של אירועים מדווחים במאגר, ולא במדידה ישירה של גודל אוכלוסיות הנחשים או של מספר הנחשים הפעילים בטבע.
השוואה אזורית — אילו מינים בולטים בחלקי הארץ?
לצורך ההשוואה חולקו אירועי הלכידה המדווחים מהשנים 2023–2025 לשלושה אזורים: גדרה עד אילת, גדרה עד חדרה, וחדרה עד גבול הצפון.
בכל אחד משלושת הגרפים מוצגים 50 היישובים המובילים במספר אירועי הלכידה המדווחים. בכל שורה מופיעים מספר האירועים הכולל והרכב המינים שתועדו באותו יישוב. רשימת המינים במקרא מותאמת לכל אזור, כדי שמינים בעלי חשיבות אזורית לא ייבלעו בתוך הקטגוריה „יתר המינים”.
ההשוואה מאפשרת לראות כיצד משתנה הרכב אירועי הלכידה בין אזורים ובין יישובים. השיוך הגאוגרפי בוצע בהתאם לשיטה המפורטת בפרק המתודולוגיה שלעיל.
חשוב: הגרפים מתארים אירועי לכידה מדווחים בקרבת האדם ואינם מפת תפוצה או סקר אוכלוסיות בטבע.
לכידות נחשים באזור גדרה עד חדרה
באזור זה תועדו 2,041 אירועי לכידה בשנים 2023–2025. מתוכם, 1,853 אירועים שויכו ליישוב מזוהה ו־188 נקודות נותרו ללא שיוך יישובי מאומת.
הגרף מציג את 50 היישובים המובילים באזור, שבהם תועדו יחד 1,290 אירועי לכידה. בכל שורה מוצגים מספר האירועים הכולל והרכב המינים שדווחו באותו יישוב.
לחצו על התמונה לפתיחה ולהגדלה.
לכידות נחשים מחדרה עד גבול הצפון
באזור זה תועדו 1,694 אירועי לכידה בשנים 2023–2025. מתוכם, 1,524 אירועים שויכו ליישוב מזוהה ו־170 נקודות נותרו ללא שיוך יישובי מאומת.
הגרף מציג את 50 היישובים המובילים באזור, שבהם תועדו יחד 1,133 אירועי לכידה. בכל שורה מוצגים מספר האירועים הכולל והרכב המינים שדווחו באותו יישוב.
לחצו על התמונה לפתיחה ולהגדלה.
לכידות נחשים מגדרה עד אילת
באזור זה תועדו 1,115 אירועי לכידה בשנים 2023–2025. מתוכם, 936 אירועים שויכו ליישוב מזוהה ו־179 נקודות נותרו ללא שיוך יישובי מאומת.
הגרף מציג את 50 היישובים המובילים באזור, שבהם תועדו יחד 719 אירועי לכידה. באזור זה בולטים גם מינים המאפיינים אזורים מדבריים, ולכן מקרא המינים הותאם להרכב הדיווחים בדרום.
לחצו על התמונה לפתיחה ולהגדלה.
מפות אירועי הלכידה — 2023, 2024 ו־2025
שלוש המפות האינטראקטיביות מציגות את אירועי הלכידה שתועדו בשלוש השנים המלאות במאגר: 1,499 אירועים בשנת 2023, 1,639 בשנת 2024 ו־1,712 בשנת 2025. יחד מדובר ב־4,850 אירועים — 80.1% מכלל 6,056 הרשומות שנבדקו.
כל נקודה במפה מייצגת אירוע לכידה מדווח בהתאם לנקודת הציון הגאוגרפית שנרשמה בקובץ המקור. המפות מאפשרות להתקרב, לנוע בין אזורים ולבחון את פיזור האירועים ואת המינים שתועדו בכל נקודה.
בין 2023 ל־2025 גדל מספר אירועי הלכידה המדווחים ב־213 אירועים — עלייה של 14.2%. עם זאת, השינוי במספר הנקודות בין השנים אינו מעיד בהכרח על שינוי במספר הנחשים בטבע, ועשוי להיות מושפע גם מהיקף הדיווח וממספר אירועי הלכידה שתועדו במערכת.
חשוב: המפות אינן מפות תפוצה של נחשים בישראל. הן מציגות את מיקומי אירועי הלכידה המדווחים במאגר בלבד.
מפת לכידות נחשים בישראל – 2023
בשנת 2023 נרשמו 1,499 אירועי לכידה מדווחים – 30.9% מכלל אירועי הלכידה בשלוש השנים 2023–2025.
מפת לכידות 2023:
מפת לכידות נחשים בישראל – 2024
בשנת 2024 נרשמו 1,639 אירועי לכידה מדווחים – 33.8% מכלל אירועי הלכידה בשלוש השנים 2023–2025.
מפת לכידות 2024:
מפת לכידות נחשים בישראל – 2025
בשנת 2025 נרשמו 1,712 אירועי לכידה מדווחים – 35.3% מכלל אירועי הלכידה בשלוש השנים 2023–2025.
מפת לכידות 2025:
עד כאן הוצגו המינים לפי מספר אירועי הלכידה שתועדו במאגר. אולם מספר הלכידות אינו מלמד לבדו על מצבם של המינים בטבע. כדי לבחון כיצד שכיחות המפגשים עם האדם משתלבת בתמונת השימור הרחבה, הושוו נתוני השנים 2023–2025 להערכות הסיכון שפורסמו בספר האדום המעודכן של הזוחלים בישראל.
מהלכידות למצב השימור – הספר האדום של זוחלי ישראל 2025
בשנת 2025 פרסמו רשות הטבע והגנים ואוניברסיטת תל אביב את הספר האדום המעודכן של הזוחלים בישראל. הספר מציג הערכת סיכון אזורית המבוססת על תפוצת המינים, מצב האוכלוסיות ובתי הגידול, האיומים הקיימים, היסטוריית התצפיות והידע המקצועי שהצטבר.
הספר האדום סוקר 92 מינים ותת־מינים: 41 נחשים, 45 לטאות ושישה צבים. לפי הנתונים שפרסמה רשות הטבע והגנים, 5% מהיחידות שנבחנו הוגדרו בסכנת הכחדה חמורה, 34% בסכנת הכחדה ו־13% בדרגת „עתידו בסכנה”. כלומר, 52% נמצאים באחת משלוש דרגות הסיכון להכחדה. 8% נוספים הוגדרו בסיכון נמוך, 33% אינם בסיכון ולגבי 7% חסר מידע המאפשר הערכה מלאה.
נתונים מרכזיים מהספר האדום
92
מינים ותת־מינים שנבחנו
52%
נמצאים באחת משלוש דרגות הסיכון להכחדה
41
מיני נחשים שנבחנו
19 מתוך 41
מיני נחשים בסכנת הכחדה חמורה, בסכנת הכחדה או בדרגת „עתידם בסכנה”
חלוקת 41 מיני הנחשים לפי דרגות הסיכון
- סכנת הכחדה חמורה (CR): 2 מינים.
- סכנת הכחדה (EN): 9 מינים.
- עתידו בסכנה (VU): 8 מינים.
- קרוב לסיכון (NT): 4 מינים.
- לא בסיכון (LC): 14 מינים.
- חסר מידע (DD): 4 מינים.
בסך הכול, 19 מתוך 41 מיני הנחשים שנבחנו – 46.3% – נמצאים באחת משלוש דרגות הסיכון להכחדה. שני המינים שנקבעה להם דרגת הסיכון החמורה ביותר הם צפע החרמון וכרכן הקרינים.
נתוני הלכידות מול הספר האדום
בעוד שהנתונים בחלקים הקודמים של העמוד מתייחסים לכלל 6,056 הרשומות בקובץ, ההשוואה לספר האדום מתמקדת בשלוש השנים המלאות 2023–2025 בלבד. בתקופה זו תועדו 4,850 רשומות: 1,499 בשנת 2023, 1,639 בשנת 2024 ו־1,712 בשנת 2025.
נתוני 2022 ו־2026 חלקיים ולכן לא נכללו בהשוואה זו.
ארבעת מיני הנחשים המובילים בתקופה זו היו:
- צפע מצוי: 1,951 דיווחים – 40.23%.
- זעמן מטבעות: 1,089 דיווחים – 22.45%.
- זעמן שחור: 522 דיווחים – 10.76%.
- זעמן זיתני: 310 דיווחים – 6.39%.
ארבעת המינים הללו מרכזים יחד 3,872 דיווחים – 79.84% מכלל 4,850 הרשומות בשנים 2023–2025. האחוזים חושבו מתוך כלל הרשומות בקובץ, הכולל גם מספר דיווחים על זוחלים שאינם נחשים אף ששם הקטגוריה הוא „לכידת נחש בהיתר”.
שכיחות בלכידות אינה מעידה בהכרח על מצב השימור
הצפע המצוי – הנחש הלאומי של ישראל והמין המוביל במאגר הלכידות – אחראי לבדו ל־40.23% מהדיווחים בשנים 2023–2025, אך מוגדר בספר האדום כמין שאינו בסיכון. שכיחותו הגבוהה במאגר משקפת בין היתר את תפוצתו הרחבה ואת ריבוי המפגשים עמו בסביבה המיושבת, ולא בהכרח שינוי בגודל אוכלוסייתו בטבע.
מנגד, שני מיני הנחשים המוגדרים בסכנת הכחדה חמורה – צפע החרמון וכרכן הקרינים – אינם מופיעים בדיווחי הלכידה בשנים המלאות 2023–2025.
גם כמה מינים המוגדרים בסכנת הכחדה הופיעו במספרים נמוכים מאוד:
- עכן קטן: 3 דיווחים – 0.06%.
- עכן החרטומים: 2 דיווחים – 0.04%.
- תלום־קשקשים מדברי: 2 דיווחים – 0.04%.
שלושת המינים יחד מופיעים בשבע רשומות בלבד מתוך 4,850 הדיווחים שנבדקו.
כיצד נכון לפרש את ההשוואה?
ההשוואה בין המקורות חייבת להיקרא בזהירות. הספר האדום מעריך את מצב השימור של כל מין בכלל תחום תפוצתו בישראל, ואילו מאגר הלכידות מתאר בעיקר מפגשים המחייבים פינוי נחש מקרבת אדם. בשטחי בר ובשמורות טבע בדרך כלל אין צורך ללכוד נחש, ולכן אזורים אלה מיוצגים בחסר במאגר. בהתאם לכך, מספר הלכידות אינו משמש אומדן לגודל האוכלוסייה בטבע.
ומה לגבי הצפע המזרחי?
הצפע המזרחי (Macrovipera lebetinus) מוזכר בפרק השיטות של הספר האדום, אך לא נכלל בין 41 מיני הנחשים שעברו הערכת סיכון בישראל. לפי עורכי הספר, אין די ראיות לכך שהמין קיים כיום בישראל או שהיה קיים בה בעשרות השנים האחרונות. לכן לא נקבעה לו דרגת סיכון אזורית ואין להציגו כמין נחש ישראלי נוכח ללא ראיות חדשות ומאומתות.
מסקנות
ההשוואה ממחישה ששכיחות בדיווחי לכידה אינה מדד ישיר למצבו של מין בטבע. מינים המותאמים לסביבה מיושבת עשויים להופיע במאגר בתדירות גבוהה, בעוד שמינים החיים בעיקר בשטחי בר, בבתי גידול ייחודיים או באזורי תפוצה מצומצמים צפויים להופיע בו מעט או כלל לא.
לצורך הערכת מצב השימור יש לבחון את תפוצת המין, מצב בית הגידול, מגמת האוכלוסייה, האיומים הקיימים ותוצאות סקרי השטח. נתוני הלכידות מוסיפים מידע חשוב על המפגש בין האדם לנחשים, אך אינם מחליפים ניטור מדעי של אוכלוסיות הבר.
מגבלות הנתונים וסיכום הממצאים
המאגר כולל 6,056 אירועי לכידה שדווחו ותועדו במערכת. אירועים שלא דווחו אינם נכללים בו, ולכן מספר הרשומות אינו משקף את מספר הנחשים בישראל, את גודל אוכלוסיותיהם או את תפוצתם בטבע.
שמות המינים ונקודות הציון מוצגים בהתאם לרשומות המקור. ייתכנו טעויות בדיווח, בזיהוי או במיקום, ולכן רשומות חריגות אינן מהוות לבדן הוכחה לנוכחותו של מין באזור מסוים. גם ריבוי דיווחים ביישוב או באזור עשוי להיות מושפע מצפיפות האוכלוסייה האנושית, מהקרבה לשטחים פתוחים, ממספר הלוכדים המדווחים ומהיקף השימוש במערכת.
נתוני 2022 ו־2026 חלקיים. לכן ההשוואות השנתיות וההשוואה לספר האדום מתמקדות ב־4,850 הרשומות מהשנים המלאות 2023–2025. חשוב גם להבחין בין המקורות: מאגר הלכידות מתאר מפגשים מדווחים בקרבת אדם, ואילו הספר האדום מעריך את מצב המינים בטבע לפי תפוצה, מצב האוכלוסיות ובתי הגידול, איומים ומידע מחקרי.
סיכום — בין שכיחות בלכידות למצב השימור
ניתוח הנתונים מציג תמונה רחבה של אירועי הלכידה המדווחים בישראל. הצפע המצוי, הנחש הלאומי של ישראל, הוא המין הבולט ביותר במאגר, ואחריו זעמן מטבעות, זעמן שחור וזעמן זיתני. הנתונים מצביעים גם על הבדלים בין אזורים ויישובים, על שיא במספר הדיווחים באביב ובתחילת הקיץ ועל עלייה במספר האירועים המדווחים בין 2023 ל־2025.
ההשוואה לספר האדום מדגישה ששכיחות באירועי לכידה אינה מדד ישיר למצב השימור. מין המופיע פעמים רבות בקרבת אדם אינו בהכרח מצוי בסיכון, ואילו מינים החיים בשטחי בר, בבתי גידול ייחודיים או בתחום תפוצה מצומצם עשויים להופיע במאגר מעט או כלל לא.
הגרפים והמפות בעמוד מאפשרים לבחון את המפגש המדווח בין בני אדם לנחשים ברמה הארצית, האזורית והעונתית. עם זאת, הנתונים אינם מחליפים סקרי שטח, ניטור אוכלוסיות או מחקרי תפוצה.
נתקלתם בנחש? אין לנסות לתפוס, להזיז או לפגוע בו. יש להתרחק, לשמור על קשר עין ממרחק בטוח ולהזמין לוכד נחשים מורשה.
מקורות, קרדיטים ותודות
נתוני הלכידות: רשות הטבע והגנים — נתונים שהתקבלו במסגרת בקשת חופש מידע. תודה לרשות על מסירת המידע ועל הנגשת הנתונים לציבור.
הספר האדום: שרמייסטר ב׳, פולק ט׳, לידר נ׳ ומאירי ש׳, 2025. הספר האדום של הזוחלים בישראל. אוניברסיטת תל אביב ורשות הטבע והגנים.
- פורטל הערכות הסיכון – זוחלים
- רשימת מיני הזוחלים ודרגות הסיכון
- שיטות להערכת הסיכון
- אודות הספר האדום והציטוט המומלץ
- הודעת רשות הטבע והגנים על פרסום הספר האדום
תודה למחברי הספר האדום, לאוניברסיטת תל אביב ולרשות הטבע והגנים על המחקר, הערכת מצב השימור והנגשת המידע המקצועי לציבור.
ריכוז הנתונים, עיבודם, בדיקתם, ההשוואה והנגשת המידע באתר: אבי צובל, מיזם „שומרים על זוחלי הארץ” | Reptiles of Israel.
