אם מסתכלים מקרוב על גבו של נחש מים משובץ (Natrix tessellata) או על קשקשי הגב של צפע, אפשר לראות שהקשקשים אינם חלקים. במרכז הקשקש עובר רכס מוגבה לאורך הקשקש, הנקרא קרין (keel), והוא שמעניק לעור מראה ומרקם מחוספסים.

קשקשים קריניים נפוצים אצל קבוצות רבות של נחשי מים, ולכן מתבקש לחשוב שיש להם קשר לשחייה. אלא שקרינים נפוצים גם אצל הצפעיים ובנחשים יבשתיים אחרים.

אז למה בעצם יש לנחשים קרינים?

התשובה הקצרה היא: למדע עדיין אין תשובה מלאה.

האם הקרין עוזר בשחייה?

נחש המים המשובץ הוא דוגמה טובה לשאלה. הוא מבלה חלק ניכר מפעילותו בסביבת מים וקשקשי הגב שלו קריניים.

מחקרים הראו שפני הקשקשים של נחשים אינם רק מעטפת הגנה. המבנה שלהם – ובמיוחד המבנים המיקרוסקופיים שעליהם – יכול להיות קשור לחיכוך, לתנועה ולמגע עם הסביבה. מחקר השוואתי אף מצא הבדלים במבנה העור והקשקשים בין נחש המים המשובץ לבין העכן הקטן (Cerastes vipera).

אבל כאן חשוב לדייק: עדיין אין הוכחה ניסויית מספקת לכך שהקרין הגדול שאנחנו רואים על קשקשיו של נחש המים נועד לשפר את השחייה.

ייתכן שיש לו יתרון בסביבה המימית, אבל בשלב זה זו אפשרות – לא עובדה מוכחת.

אולי הסיפור בכלל מתחיל באב קדמון?

כאן המחקר הגנטי מוסיף חלק מעניין לפאזל.

Natrix, Nerodia, Thamnophis ונחשים רבים נוספים אינם קבוצות מקריות של נחשים הקשורים למים. רבים מהם שייכים ל־Natricinae וחולקים היסטוריה אבולוציונית משותפת.

מחקר פילוגנטי רחב שהתבסס על DNA וכלל 189 מינים מתוארים של Natricinae מצא שהקבוצה עברה במהלך האבולוציה מספר שינויים באורחות החיים, ובהם מעברים בין חיים יבשתיים, חצי־מימיים ומימיים. שחזור החוקרים אף תמך באורח חיים יבשתי כמצב הסביר ביותר אצל האב הקדמון של הקבוצה.

לכן עולה אפשרות אחרת: אולי לפחות חלק מנחשי המים לא פיתחו קרינים בגלל החיים במים, אלא ירשו אותם מאבות קדומים.

אלא שגם כאן חסרה לנו חתיכה חשובה.

המחקר הגנטי שחזר את אורח החיים של האבות הקדומים – לא את מצב הקשקשים שלהם. לא מצאתי מחקר רחב שהראה שהאב הקדמון של Natricinae היה בעל קשקשים קריניים.

לכן גם זו עדיין השערה, ולא מסקנה.

ואז מגיעים הצפעיים

הצפעיים הופכים את הסיפור למעניין עוד יותר.

גם אצלם קשקשי גב קריניים נפוצים, אבל מדובר בנחשים החיים במגוון בתי גידול שאינם קשורים דווקא למים.

בישראל, למשל, נחש המים המשובץ קשור למקווי מים, בעוד שהצפע המצוי (Daboia palaestinae) מאכלס בעיקר את האזור הים־תיכוני. במדבר חיים צפעיים אחרים, ובהם מיני עכן ושפיפון הנגב.

ובכל זאת – גם אצל נחשי מים וגם אצל צפעים אנחנו מוצאים קרינים.

מחקרים גנטיים של נחשים מראים שהצפעיים והקבוצות הכוללות את Natricinae משתייכים לענפים שונים בתוך הקרינה האבולוציונית הגדולה של הנחשים המתקדמים. כלומר, אם חוזרים מספיק לאחור בעץ האבולוציוני, גם להם יש אב קדמון משותף.

אבל האם אותו אב קדמון כבר היה בעל קשקשים קריניים?

כרגע אין לנו תשובה.

לא מצאתי מחקר ששחזר באופן מקיף את התכונה "קשקש חלק או קריני" לאורך עץ הנחשים והראה אם הקרינים של הצפעיים ושל נחשי המים הם ירושה מתכונה קדומה, או שמא הקרין הופיע באופן עצמאי בשושלות שונות.

ויש גם קשקשים תלומים

הקרין אינו הדרך היחידה שבה קשקש של נחש יכול להיות בנוי.

אצל תלום־הקשקשים המצוי (Malpolon insignitus), למשל, עובר לאורך הקשקש תלם – שקע אורכי, במקום הרכס המוגבה של קשקש קריני.

במין הקרוב Malpolon monspessulanus נחקר קשר מעניין בין התלמים לבין הפרשות המשמשות בתקשורת כימית. החוקרים הציעו שהתלמים עשויים לסייע בהסרה ובהחזקה של חלקיקים מעט דביקים של ההפרשה.

המחקר לא נערך על M. insignitus הישראלי, ולכן אי אפשר לקבוע שזהו תפקיד התלם אצלו. אבל זו דוגמה טובה לכך שלמבנים שונים על פני הקשקש יכולים להיות תפקידים שונים מאוד.

אז למה יש לנחשים קשקשים קריניים?

נכון להיום, אין תשובה אחת מלאה ומוכחת.

ייתכן שבחלק מהנחשים לקרין יש יתרון מכני הקשור לתנועה או למגע עם הסביבה. ייתכן שבקבוצות אחרות הוא בעיקר תכונה שעברה בירושה מאבות קדומים. וייתכן בהחלט שמדובר בשילוב של השניים.

מה שחסר הוא מחקר שימפה קשקשים חלקים וקריניים על גבי עץ אבולוציוני רחב של נחשים וישחזר את מצב הקשקשים אצל האבות הקדומים.

עד אז, כדאי להיזהר מההסבר הפשוט שלפיו "לנחשי מים יש קרינים כדי לשחות".

אולי השאלה המעניינת יותר היא דווקא:

מתי הופיע הקרין באבולוציה של הנחשים – והאם קבוצות שונות ירשו אותו מאבות קדומים או פיתחו אותו בדרכים שונות?

לפעמים גם אחרי שנים של מחקר, תכונה שאפשר לראות ולהרגיש בקלות על גבו של נחש עדיין משאירה למדע שאלה פתוחה.