האם זוחלים מרגישים שינויים בלחץ הברומטרי?

האם זוחלים יודעים שמזג האוויר עומד להשתנות?

מי שמבלה זמן רב בשטח עם זוחלים, או מגדל אותם לאורך שנים, עשוי להכיר תופעה מסקרנת: מזג האוויר עדיין לא השתנה בצורה משמעותית, הגשם עוד לא התחיל – אבל בעלי החיים כבר מתנהגים אחרת.

נחש שהיה מוסתר נעשה פעיל יותר, דפוסי התנועה משתנים, ובגידול בשבי ניתן לעיתים לראות גם שינוי בפעילות ובהתנהגות הקשורה לרבייה סביב כניסתה של מערכת מזג אוויר.

האם הזוחלים באמת מסוגלים להרגיש שמשהו עומד להשתנות?

אחד המשתנים המעניינים בהקשר הזה הוא הלחץ הברומטרי – הלחץ שמפעילה האטמוספרה סביבנו.

מחקרים שנערכו במינים שונים של זוחלים אכן מצאו קשר בין לחץ אטמוספרי לבין פעילות ותנועה. אבל לפני שמכריזים שלנחשים יש מעין "תחזית מזג אוויר פנימית", כדאי להבין מה באמת הוכח – ומה עדיין נשאר בגדר שאלה פתוחה.

מהו בכלל לחץ ברומטרי?

הלחץ האטמוספרי נמדד ביחידה הנקראת הקטופסקל (hPa).

כדי להבין את המספרים אין צורך להיות מטאורולוג:

כ־1020 hPa ומעלה – לחץ גבוה יחסית.
סביב 1013 hPa – הלחץ האטמוספרי הסטנדרטי בגובה פני הים.
סביב 1000 hPa – לחץ נמוך.
סביב 990 hPa ומטה – לחץ נמוך מאוד, שעשוי להיות קשור למערכת מזג אוויר עמוקה.

אלה ערכים כלליים לצורך המחשה, משום שהלחץ הנמדד בפועל מושפע גם מגובה המקום.

אבל מבחינת בעל החיים, ייתכן שהמספר עצמו הוא רק חלק מהסיפור.

השאלה המעניינת יותר יכולה להיות: מה קורה ללחץ?

האם הוא יציב, עולה – או יורד במהירות?

לדוגמה, ירידה של 10–15 hPa בפרק זמן קצר שונה מאוד מלחץ שנשאר קבוע במשך שעות. ירידה בלחץ יכולה להקדים שינוי במזג האוויר, ובמקביל עשויים להשתנות גם הלחות, העננות, הרוח והסיכוי למשקעים.

ומכאן מגיעה השאלה הביולוגית הגדולה: האם הזוחל חש את שינוי הלחץ עצמו, או שהוא מפענח שילוב של אותות סביבתיים המתרחשים יחד?

כשהלחץ יורד – האם יותר נחשים נעשים פעילים?

מחקר שפורסם בשנת 2023 בחן חברת נחשים באזור Cross Timbers שבטקסס.

במשך שלוש שנים ביצעו החוקרים 250 סקרי לילה, שבהם נרשמו 406 תצפיות בנחשים מ־16 מינים וטקסונים.

החוקרים בדקו שישה משתנים סביבתיים, ובהם לחץ ברומטרי, טמפרטורה, לחות, רוח ומצב הירח.

כאשר נבדקו כל הנחשים יחד, לחץ ברומטרי היה אחד המשתנים שהסבירו בצורה הטובה ביותר את השינוי במספר הנחשים שנצפו, אם כי החוקרים מדגישים שההשפעה הייתה מתונה.

אבל כאן מגיע פרט חשוב:

לא כל הנחשים הגיבו באותה צורה.

כאשר החוקרים בחנו מינים בנפרד, אצל חלק מהמינים כבר לא נמצא קשר ברור ללחץ.

כלומר, לחץ נמוך עשוי להיות קשור לפעילות מוגברת – אבל הוא אינו "מתג הפעלה" משותף לכל הנחשים.

ולא כל המחקרים מצאו את אותו הדבר

מחקר אחר בחן במשך 349 לילות פעילות של נחשים טרופיים בצפון אוסטרליה.

החוקרים בדקו לחץ אטמוספרי לצד טמפרטורה, לחות, משקעים ואור הירח.

התוצאות היו הרבה פחות חד־משמעיות. משתני מזג האוויר שנבדקו הצליחו להסביר רק חלק מהשינויים בפעילות, ומינים שונים הגיבו בצורה שונה.

וזה חשוב.

אי אפשר לקחת מחקר אחד ולהסיק ממנו:

"הלחץ יורד – הנחשים יוצאים."

התמונה מורכבת יותר ותלויה במין, באזור, בעונה, בטמפרטורה ובתנאים סביבתיים נוספים.

לא רק נחשים – גם לטאות

במחקר אוסטרלי על לטאות מהסוג Tiliqua הוצמדו משדרי GPS ל־49 פרטים. החוקרים אספו יותר מ־60,000 מיקומים ובדקו כיצד טמפרטורה, לחץ אטמוספרי, גשם, לחות ורוח קשורים לתנועה.

לחץ האוויר התגלה כמנבא משמעותי של דפוסי התנועה, ולעיתים אף היה מנבא טוב יותר ממשתנים סביבתיים מוכרים כמו טמפרטורה ומשקעים.

אבל גם כאן החוקרים נזהרו במסקנות.

לא ידוע אם הלטאות מסוגלות לחוש ישירות את שינוי הלחץ, או שהן מגיבות לתנאים אחרים המלווים את אותה מערכת מזג אוויר.

מחקר נוסף, שפורסם בשנת 2022, עקב אחר 12 פרטים של Heloderma charlesbogerti בגואטמלה באמצעות GPS ומדי תאוצה במשך 148 ימי־חיה.

נמצאה השפעה קטנה אך מובהקת של לחץ ברומטרי: לחץ נמוך יותר היה קשור לעלייה מסוימת בפעילות.

גם כאן הלחץ עשוי לשמש אות סביבתי המקדים גשם, אך אין בכך הוכחה לקיומו של "ברומטר ביולוגי" אצל הלטאה.

ומה לגבי צבים ודו־חיים?

הקשר בין לחץ ברומטרי להתנהגות אינו מוגבל לנחשים ולטאות. מחקרים מצאו קשרים מעניינים גם אצל צבים ודו־חיים, אם כי גם כאן חשוב להבחין בין קשר שנמצא במחקר לבין הוכחה שבעל החיים חש ישירות את לחץ האוויר.

אצל צבי ים נמצאו שינויים בהתנהגות הקשורים ללחץ הברומטרי.

במחקר שפורסם בשנת 2024 עקבו החוקרים באמצעות טלמטריה אקוסטית אחר שמונה צבי ים ירוקים צעירים (Chelonia mydas) באיי הבתולה של ארצות הברית.

החוקרים בדקו כיצד שעות היום, טמפרטורת המים, מהירות הרוח והלחץ הברומטרי קשורים לתנועת הצבים ולהתנהגות הצלילה שלהם.

והתוצאה מעניינת: כאשר הלחץ הברומטרי ירד, הצבים נטו לבצע צלילות עמוקות יותר ולמשך זמן רב יותר. החוקרים מצאו גם קשר בין הלחץ לבין קצב התנועה בשעות הלילה.

טווח הלחצים שנמדד במחקר היה בערך 998–1023 hPa.

החוקרים מציעים שהתנהגות כזו עשויה להיות קשורה להתקרבות תנאי סערה. בעלי חיים ימיים יכולים להפיק תועלת מירידה לעומק כאשר מזג האוויר נעשה סוער יותר.

אבל שוב – זהו קשר התנהגותי. המחקר אינו מוכיח שקיים אצל הצבים "ברומטר" אנטומי ייעודי.

ומה קורה אצל דו־חיים?

אצל דו־חיים הנושא מעניין במיוחד, משום שפעילותם ורבייתם של מינים רבים קשורות ממילא באופן הדוק לגשם, לטמפרטורה וללחות.

במחקר שנערך בקנדה נבדקה פעילות הקריאה של חמישה מיני חסרי־זנב במשך ארבעה חודשים בעונת הרבייה.

החוקרים אספו נתונים מדי שעה ובדקו טמפרטורת אוויר ומים, גשם, לחות, רוח וגם לחץ ברומטרי.

התוצאות הראו משהו חשוב: לא כל המינים הגיבו לאותם תנאים.

לכל מין נמצא שילוב מעט שונה של גורמים סביבתיים הקשורים לפעילות הקריאה שלו.

אצל מינים בעלי עונת רבייה ממושכת, בחלק המאוחר של עונת הקריאות נעשה הלחץ הברומטרי – שיכול לשמש גם כסמן לשינויים במזג האוויר ולהתקרבות גשם – גורם חשוב יותר בהסבר פעילות הקריאה.

כלומר, גם אצל דו־חיים לא נכון לומר בפשטות:

"הלחץ יורד – הצפרדעים מתחילות להתרבות."

אבל המחקר כן מחזק את האפשרות שלחץ ברומטרי הוא אחד ממספר אותות סביבתיים שבעלי החיים עשויים להשתמש בהם בתזמון פעילות הקשורה לרבייה.

וזה מעניין במיוחד משום שכאן אנחנו כבר רואים תופעה דומה מחוץ לזוחלים.

נחשי הים שידעו שהטייפון מתקרב?

אחד המחקרים המסקרנים ביותר בנושא נערך בטייוואן סביב הטייפון Morakot.

החוקרים עקבו אחר נחשי ים מהסוג Laticauda באי Lanyu.

לפני שהטייפון הגיע לאי, הלחץ הברומטרי ירד – ובמקביל נחשי הים נעלמו מאזור החוף שבו היו בדרך כלל נפוצים.

מספר נחשי הים שנצפו היה קשור ללחץ הברומטרי, אך לא נמצא קשר דומה לכמות הגשם או למהירות הרוח.

לאחר שהסערה חלפה, חזר מספר הנחשים הנצפים לרמות שלפני הטייפון.

החוקרים הציעו שהיכולת להגיב ללחץ הנמוך המקדים ציקלון טרופי עשויה לאפשר לנחשים לעבור למחסה עוד לפני הגעת התנאים המסוכנים.

זו תצפית מרתקת משום שהתגובה התרחשה לפני האירוע עצמו.

אבל היא גם מובילה לשאלה הגדולה ביותר במאמר הזה:

איך נחש בכלל יכול לחוש שינוי בלחץ האוויר?

האם קיים "ברומטר" בגוף?

אצל בעלי חיים מסוימים מוכר איבר קטן ומעניין בשם Paratympanic Organ – PTO, המכונה גם איבר Vitali.

זהו איבר מכנו־תחושתי הקשור לאזור האוזן התיכונה ומכיל תאי שערה תחושתיים. אצל עופות הוא נחקר, בין היתר, בשל האפשרות שהוא מסייע בזיהוי שינויים בלחץ האטמוספרי ובגובה.

PTO מעוצבב תואר גם אצל אליגטורים צעירים.

לכאורה זה יכול היה לספק הסבר מצוין גם לזוחלים אחרים.

אלא שכאן מגיעה ההפתעה:

אצל הקשקשאים (Squamata) – הקבוצה הכוללת נחשים ולטאות – לא נמצא PTO במינים שנבדקו.

כלומר, נכון להיום אי אפשר לומר שנחשים ולטאות חשים לחץ ברומטרי באמצעות איבר Vitali.

אבל העובדה שלא נמצא אצלם PTO אינה אומרת שהם אינם מסוגלים לקלוט שינויי לחץ.

ייתכן שקיים אצלם מנגנון חישה אחר שטרם זוהה. אפשרות אחרת היא שהם אינם מודדים את הלחץ עצמו, אלא מפענחים שילוב של שינויים סביבתיים המתרחשים יחד איתו – למשל לחות, טמפרטורה ורוח.

וזו חידה מדעית מעניינת:

אנחנו רואים במחקרים תגובה התנהגותית הקשורה ללחץ – אבל עדיין איננו יודעים היכן נמצא ה"ברומטר" של הנחש, אם בכלל קיים איבר ייעודי כזה.

ומה לגבי רבייה?

עבור מגדלי זוחלים זהו אחד ההיבטים המעניינים ביותר של הנושא.

מגדלים מכירים מניסיונם מצבים שבהם כניסתה של מערכת מזג אוויר ושינוי בלחץ הברומטרי מלווים בשינוי בפעילות, בחיזור ובהתנהגות רבייתית.

גם מניסיוני האישי כמגדל זוחלים, ניתן לעיתים להבחין בקשר בולט בין שינויי מזג אוויר ולחץ לבין פעילות רבייתית.

אבל חשוב להפריד בין ניסיון מצטבר של מגדלים לבין ממצא שהוכח במחקר מדעי.

נכון להיום, הספרות המחקרית אינה מספקת בסיס מספיק לקביעה שלחץ ברומטרי כשלעצמו מפעיל חיזור או הזדווגות אצל נחשים.

יש, עם זאת, ממצא מעניין הקשור לשלב אחר ברבייה.

במחקר ארוך טווח על העכסן המערבי Crotalus atrox עקבו החוקרים באמצעות רדיו־טלמטריה אחר 21 נקבות ותיעדו 38 השרצות.

כל ההשרצות התרחשו בחלון של כארבעה שבועות, בין 5 באוגוסט ל־7 בספטמבר, וכ־92% מהן התרחשו במהלך אוגוסט.

כאשר איחדו החוקרים את נתוני חמש שנות המחקר, נמצא שההשרצות התרחשו קרוב יותר לאירועי גשם מכפי שהיה צפוי באקראי.

החוקרים מציינים ששינויים בלחץ האטמוספרי, לצד לחות ועננות המלוות את המונסון, עשויים להיות אותות סביבתיים אפשריים לתזמון ההשרצה.

אבל חשוב לדייק: המשתנים האלה לא נמדדו במחקר עצמו.

לכן המחקר מצביע על קשר בין אירועי גשם לבין תזמון ההשרצה, אך אינו מוכיח שלחץ ברומטרי הוא שגרם לה.

זהו מקום מעניין שבו ניסיון מצטבר של מגדלים ואנשי שטח מעלה שאלות שהמחקר עדיין לא הצליח לפתור לחלוטין.

אולי השינוי חשוב יותר מהמספר

כאשר אפליקציית מזג האוויר מציגה 1013 hPa, אנחנו מקבלים את הלחץ ברגע מסוים.

אבל עבור בעל החיים ייתכן שהמידע המשמעותי יותר נמצא דווקא במגמה.

האם הלחץ עולה?
האם הוא נשאר יציב?
או שהוא יורד במהירות?

המחקרים ממחישים היטב מדוע לא כדאי לחפש "מספר קסם". לחץ אטמוספרי פועל בתוך מערכת שלמה של תנאים, והמשמעות שלו יכולה להשתנות בין אזורים, עונות ומינים.

כדי להוכיח שנחש או לטאה אכן חשים ישירות את שינוי הלחץ עצמו, נדרשים ניסויים מבוקרים שבהם משנים את הלחץ תוך שליטה בטמפרטורה, בלחות ובמשתנים סביבתיים אחרים.

נכון להיום, המנגנון אצל נחשים ולטאות עדיין אינו מוסבר.

אז האם נחש יודע שהגשם בדרך?

התשובה שהמחקר מאפשר לנו לתת כיום היא:

אצל כמה מיני זוחלים נמצא קשר בין לחץ אטמוספרי לבין פעילות או תנועה, ובמקרים מסוימים נצפתה תגובה עוד לפני אירוע מזג אוויר משמעותי.

אבל אין עדיין הצדקה לומר שכל הזוחלים חשים לחץ באותה דרך, או שכל ירידה בלחץ גורמת להם להיות פעילים.

אנחנו גם עדיין לא יודעים באיזה מנגנון נחשים ולטאות עשויים לקלוט את השינוי.

ה־PTO, המוכר בעיקר מעופות ותואר גם באליגטורים צעירים, לא נמצא בקשקשאים שנבדקו. ייתכן שקיים אצלם מנגנון חישה אחר שטרם התגלה, וייתכן שהם משלבים כמה אותות סביבתיים במקום לחוש ישירות את הלחץ עצמו.

אנחנו כבר יודעים שמינים שונים של זוחלים, וגם דו־חיים, משנים את פעילותם והתנהגותם בתנאים הקשורים לשינויים בלחץ האטמוספרי. עכשיו נשאר למדע להבין עד כמה הם חשים את הלחץ עצמו – ובאילו מנגנונים.

מקורות ומחקרים

King, C. & Meik, J.M. (2023).
Factors Influencing Activity and Detection of Species in a Cross Timbers Snake Assemblage.
Diversity, 15(9), 952.
DOI: 10.3390/d15090952.

Brown, G.P. & Shine, R. (2002).
Influence of weather conditions on activity of tropical snakes.
Austral Ecology, 27(6), 596–605.
DOI: 10.1046/j.1442-9993.2002.01218.x.

Price-Rees, S.J., Lindström, T., Brown, G.P. & Shine, R. (2014).
The effects of weather conditions on dispersal behaviour of free-ranging lizards (Tiliqua, Scincidae) in tropical Australia.
Functional Ecology.
DOI: 10.1111/1365-2435.12189.

Ariano-Sánchez, D. et al. (2022).
Temperature and barometric pressure affect the activity intensity and movement of an endangered thermoconforming lizard.
Ecosphere, 13(3), e3990.
DOI: 10.1002/ecs2.3990.

Brunson, T. et al. (2024).
Influence of Environmental and Biological Factors on the Space Use and Movement Behavior of Juvenile Caribbean Green Sea Turtles.
Herpetologica, 80(4), 333–.

Oseen, K.L. & Wassersug, R.J. (2002).
Environmental factors influencing calling in sympatric anurans.
Oecologia, 133(4), 616–625.
DOI: 10.1007/s00442-002-1067-5.

Liu, Y.-L., Lillywhite, H.B. & Tu, M.-C. (2010).
Sea snakes anticipate tropical cyclone.
Marine Biology, 157(11), 2369–2373.
DOI: 10.1007/s00227-010-1501-x.

von Bartheld, C.S. & Giannessi, F. (2011).
The Paratympanic Organ: A Barometer and Altimeter in the Middle Ear of Birds?
Journal of Experimental Zoology Part B, 316B(6), 402–408.
DOI: 10.1002/jez.b.21422.

Schuett, G.W., Repp, R.A., Hoss, S.K. & Herrmann, H.-W. (2013).
Environmentally cued parturition in a desert rattlesnake, Crotalus atrox.
Biological Journal of the Linnean Society, 110(4), 866–877.
DOI: 10.1111/bij.12166.

אבי צובל
מייסד „שומרים על זוחלי הארץ”
לוכד נחשים ומרצה בנושא זוחלים, דו־חיים וסביבה