ברוכים הבאים למרכז הנתונים של שומרים על זוחלי הארץ.

עמוד זה מרכז נתונים סטטיסטיים על לכידות נחשים בישראל, הכשות מנחשים המבוססים על מידע שהתקבל במסגרת בקשת חופש המידע מרשות הטבע והגנים, משרד הבריאות ועוד גופים

מטרת הפרויקט היא להנגיש לציבור הרחב, לאנשי מקצוע, לחוקרים, ללוכדי נחשים, לרשויות מקומיות ולמערכת החינוך נתונים אמינים ועדכניים על הנושא להציג פעילות לכידות הנחשים בישראל, נתוני הכשה ועוד.

כל הגרפים והאינפוגרפיקות בעמוד זה מבוססים על נתוני המקור בלבד, ללא שינוי או השלמה של מידע.

מקור הנתונים

הנתונים בעמוד זה התקבלו במסגרת בקשת חופש המידע שהוגשה לרשות הטבע והגנים.

הנתונים עובדו, נותחו והומרו לאינפוגרפיקות על ידי שומרים על זוחלי הארץ, במטרה להציג תמונה ברורה של מגמות לנושאים: לכידת הנחשים בישראל ונתוני הכשה מנחש.

מה כוללים הנתונים?

• מספר לכידות הנחשים בישראל.
• פילוח לפי מין.
• פילוח לפי שנה.
• פילוח לפי חודש.
• מגמות רב־שנתיות.
• נחשים ארסיים ולא־ארסיים.
• התפלגות המינים.
• ניתוח סטטיסטי של הלכידות.
• מפות (במידה ויוצגו בהמשך).

נתוני לכידות נחשים בישראל 2022–2026

מה באמת מספרים לנו אלפי מפגשים בין האדם לנחש?

בכל שנה מתרחשים בישראל אלפי מפגשים בין בני אדם לנחשים – בחצרות בתים, מחסנים, שטחים חקלאיים, בסיסים, מוסדות ציבור ואזורים הסמוכים למגורי אדם.

במסגרת מיזם "שומרים על זוחלי הארץ" נותחו נתוני לכידות נחשים בישראל מתוך נתוני רשות הטבע והגנים, הכוללים:

6,056 אירועי לכידת נחשים מתועדים

מטרת הניתוח היא להבין אילו נחשים אנחנו פוגשים יותר, מתי מתרחשים רוב המפגשים, אילו מינים מופיעים ליד האדם ומה ניתן ללמוד על החיים המשותפים בין האדם לזוחלי ישראל.

חשוב להדגיש:

נתוני הלכידות אינם סקר אוכלוסייה של נחשים בטבע ואינם מציגים בהכרח את שכיחות מיני הנחשים בישראל.

הנתונים מייצגים מפגשי אדם–נחש.

רוב האירועים מתרחשים בקרבת האדם – יישובים, חצרות, גינות, שטחים חקלאיים ומבנים.

לכן מינים החיים בסמיכות לאדם צפויים להופיע יותר בדוח, בעוד שמינים החיים באזורים טבעיים מרוחקים עשויים להופיע פחות למרות שהם חלק חשוב ממגוון הזוחלים בישראל.

הנתונים הופקו ע״י שאילתת חופש המידע לרשות הטבע והגנים.

1. כמה אירועי לכידת נחשים תועדו בישראל?

במסגרת הדוח נותחו:

6,056 אירועי לכידה

חלוקה לפי שנים:

2022 – 316 לכידות (נתונים חלקיים, אין תיעוד לכל השנה)
2023 – 1,499 לכידות
2024 – 1,639 לכידות
2025 – 1,712 לכידות
2026 – 889 לכידות (נכון למועד הפקת הדוח 07/2026 )

הנתונים מציגים אלפי מקרים שבהם הציבור בחר לפנות ללוכד נחשים מורשה במקום לפגוע בנחש.

עלייה במספר הדיווחים אינה מעידה בהכרח על עלייה במספר הנחשים בטבע, אלא יכולה לשקף עלייה במודעות הציבורית ושינוי ביחס לנחשים.

2. מי הם הנחשים שאנחנו פוגשים הכי הרבה?

חמשת המינים שתועדו במספר הלכידות הגבוה ביותר:

🥇 צפע מצוי – 2,404 לכידות
כ־40% מכלל הלכידות.

🥈 זעמן מטבעות – 1,361 לכידות
כ־22% מהאירועים.

🥉 זעמן שחור – 652 לכידות

זעמן זיתני – 376 לכידות

קמטן חורש – 275 לכידות

למרות החשש הציבורי מנחשים, חלק גדול מהמפגשים בישראל הם עם מינים שאינם ארסיים.

3. עונת הנחשים בישראל – מתי מתרחשים רוב המפגשים?

חלוקת הלכידות לפי חודשים:

ינואר – 113
פברואר – 134
מרץ – 348
אפריל – 708
מאי – 1,259
יוני – 965
יולי – 563
אוגוסט – 398
ספטמבר – 564
אוקטובר – 521
נובמבר – 323
דצמבר – 160

חודש השיא:

מאי – 1,259 אירועי לכידה

תקופת האביב מאופיינת בעלייה בפעילות הנחשים בעקבות התחממות מזג האוויר, יציאה מפעילות חורף, חיפוש מזון ופעילות רבייה.
חודשים ספטמבר ואוקטובר מאופיינים בהופעת אבקועים (הצאצאים) לכן קיימת עליה גם בחודשים אלו.

4. שנת 2025 – שנת השיא בדוח

בשנת 2025 תועדו:

1,712 לכידות נחשים

המינים המובילים:

🥇 צפע מצוי – 655
🥈 זעמן מטבעות – 406
🥉 זעמן שחור – 210
זעמן זיתני – 102
קמטן חורש – 78

שלושת המינים הראשונים מהווים מעל 70% מכלל הלכידות בשנה זו.

הנתונים מראים כי רוב מפגשי האדם–נחש מתרכזים במספר מצומצם יחסית של מינים המסתגלים היטב לסביבה הקרובה לאדם.

5. ארסיים מול לא ארסיים – פחד מול מציאות

אחת השאלות הראשונות שעולות כמעט בכל מפגש עם נחש היא:
"האם הוא ארסי?"

בישראל חיים עשרות מיני נחשים, אך רק חלק קטן מהם ארסיים ומסוכנים לאדם.

ניתוח של 6,056 אירועי לכידה מציג תמונה מעניינת:
חלק גדול מאוד מהמפגשים בסביבת האדם הם דווקא עם נחשים שאינם ארסיים או שאינם מהווים סכנה ממשית לאדם.

מינים שאינם ארסיים או שאינם מסוכנים לאדם שהופיעו במספרים גבוהים בדוח:

🐍 זעמן מטבעות
1,361 לכידות

אחד המינים הנפוצים ביותר במפגשי אדם–נחש.
אינו ארסי, אך בשל הדגם שעל גבו מזוהה לעיתים בטעות כצפע מצוי.

🐍 זעמן שחור
652 לכידות

מהנחשים הגדולים בישראל.
אינו ארסי.
טורף מכרסמים, לטאות ואף נחשים אחרים ותורם לאיזון המערכת האקולוגית.

🐍 זעמן זיתני
376 לכידות

נחש יום מהיר וזריז שאינו ארסי.
מופיע פעמים רבות בשטחים פתוחים, אזורים חקלאיים וסביבה הקרובה לאדם.

🐍 קמטן חורש
275 לכידות

למרות שרבים חושבים שמדובר בנחש – הקמטן הוא לטאה חסרת רגליים.
אינו מסוכן לאדם ומהווה חלק חשוב ממגוון הזוחלים בישראל.

🐍 נחש מים משובץ
121 לכידות

נחש שאינו ארסי.
קשור בעיקר לבתי גידול לחים, נחלים ומקווי מים.
ניזון בעיקר מדגים ודו־חיים.

🐍 זעמן דק
120 לכידות

נחש עדין וזריז שאינו ארסי.
ניזון בעיקר מלטאות ובעלי חיים קטנים.

🐍 מטבעון מדבר
92 לכידות

נחש קטן שאינו ארסי.
מותאם בעיקר לאזורים יבשים ומדבריים.

🐍 תלום קשקשים מצוי
84 לכידות

נחש תת־ארסי אחורי שאינו נחשב מסוכן לאדם.
ניזון בעיקר מלטאות ומבעלי חיים קטנים.

🐍 חנק משריץ
78 לכידות

נחש שאינו ארסי.
צד באמצעות כריכה ולחיצה ואינו מהווה סכנת הכשה ארסית.

🐍 שלוון קווים
10 לכידות

נחש קטן ועדין שאינו ארסי ואינו מסוכן לאדם.

🐍 נחשיל מצוי
15 לכידות

נחש קטן בעל אורח חיים תת־קרקעי.
אינו ארסי ואינו מסוכן לאדם.

הנתונים מראים שאלפי מפגשים בין האדם לנחשים בישראל הם למעשה עם מינים שאינם מסוכנים.

האתגר המרכזי אינו עצם הופעת הנחש — אלא הדרך שבה אנחנו מגיבים למפגש.

ידע, שמירת מרחק ופנייה ללוכד נחשים מורשה מאפשרים לשמור גם על האדם וגם על זוחלי ישראל.

6. תשעת הנחשים הארסיים בישראל בנתוני הלכידות

בישראל קיימים תשעה מיני נחשים ארסיים.

🐍 צפע מצוי
2,404 לכידות

המין הארסי בעל מספר המפגשים הגבוה ביותר בישראל בשל חפיפה גבוהה לאזורי מגורי האדם.

🐍 אפעה מגוון
63 לכידות

מין מדברי הנפוץ בעיקר באזורים יבשים וסלעיים.

🐍 פתן שחור
41 לכידות

נחש מדברי לילי, ולכן מספר המפגשים עם האדם נמוך יחסית.

🐍 שרף עין גדי
31 לכידות

מין בעל אורח חיים חשאי ותת־קרקעי יחסית.

🐍 שפיפון
24 לכידות

נחש חולות מדברי בעל תפוצה מוגבלת יותר למפגשי אדם.

🐍 עכן גדול
18 לכידות

מין מדברי החי בעיקר בבתי גידול חוליים.

🐍 עכן קטן
14 לכידות

מין מדברי קטן ממשפחת הצפעיים.

🐍 עכן חרטומים
9 לכידות

מין נדיר יחסית במפגשי אדם בישראל.

🐍 צפע חרמון
3 לכידות

מין בעל תפוצה מצומצמת מאוד בישראל באזור החרמון.

נתוני הלכידה אינם מציגים מי הנחש הנפוץ ביותר בטבע, אלא מי נפגש יותר עם האדם.

7. הצפע המצוי – הנחש הלאומי של ישראל

הצפע המצוי (Daboia palaestinae) הוא הנחש שתועד במספר הלכידות הגבוה ביותר:

2,404 אירועי לכידה

כ־40% מכלל הדוח.

בשנת 2018 נבחר הצפע המצוי לנחש הלאומי של ישראל.

למרות היותו נחש ארסי, לצפע תפקיד חשוב במערכת האקולוגית: מהווה טרף לשלל בעלי חיים אחראי על ויסות אוכלוסיות מכרסמים/עופות ושמירה על איזון טבעי.

8. מפת מפגשי אדם ונחש בישראל

הדוח כולל:

6,056 נקודות מפגש מתועדות

המינים בעלי מספר נקודות המפגש הגבוה ביותר:

צפע מצוי – 2,404
זעמן מטבעות – 1,361
זעמן שחור – 652
זעמן זיתני – 376
קמטן חורש – 275

המפה אינה מפת תפוצה של נחשים בישראל.

היא מציגה היכן האדם והנחש נפגשים.

• המפה בעבודה.

9. אילו מינים הסתגלו לחיים לצד האדם?

נתוני הלכידות מציגים בצורה ברורה כי מפגשי אדם–נחש אינם מתחלקים באופן שווה בין כל מיני הם מיושבים, חקלאיים ובקרבת בתים מייצרים יותר דיווחים ולכידות, בעוד אזורים טבעיים ומרוחקים מיוצגים פחות.
*המפה בעבודהנחשים בישראל.

מתוך 6,056 אירועי לכידה, מספר מצומצם יחסית של מינים אחראי לחלק גדול מהמפגשים.

המינים שתועדו במספר המפגשים הגבוה ביותר:

🐍 צפע מצוי
2,404 לכידות

המין בעל מספר הלכידות הגבוה ביותר בדוח.
הצלחתו קשורה בין היתר ליכולת לחיות באזורי חפיפה עם האדם – יישובים, שטחים חקלאיים, גינות ואזורים שבהם קיימים מקורות מזון כמו מכרסמים.

🐍 זעמן מטבעות
1,361 לכידות

הנחש הלא ארסי הנפוץ ביותר בדוח.
נמצא פעמים רבות בסביבת האדם ולעיתים מוזמן עבורו לוכד בשל זיהוי שגוי כצפע.

🐍 זעמן שחור
652 לכידות

נחש גדול וחזק, שאינו ארסי.
נפגש עם האדם בעיקר בשטחים פתוחים, חקלאיים ובסביבת יישובים.

🐍 זעמן זיתני
376 לכידות

נחש יום פעיל ומהיר.
מסתגל למגוון בתי גידול ולכן מופיע במאות אירועי לכידה.

🐍 קמטן חורש
275 לכידות

לטאה חסרת רגליים הנפגשת לא מעט עם האדם ולעיתים מזוהה בטעות כנחש.

🐍 נחש מים משובץ
121 לכידות

מין הקשור לבתי גידול לחים, נחלים ובריכות.
המפגשים איתו מתרחשים בעיקר כאשר אזורי מים וטבע קרובים לפעילות האדם.

🐍 זעמן דק
120 לכידות

נחש קטן וזריז שאינו ארסי.
פעיל בסביבה טבעית אך מופיע גם באזורים שבהם קיימת חפיפה עם האדם.

🐍 מטבעון מדבר
92 לכידות

מין המותאם לאזורים יבשים ומדבריים.
מופיע פחות ממיני המרכז והצפון בגלל פחות מפגשים עם אוכלוסייה אנושית.

🐍 תלום קשקשים מצוי
84 לכידות

נחש תת־ארסי אחורי שאינו נחשב מסוכן לאדם.
מופיע בשטחים פתוחים ולעיתים בקרבת אזורי מגורים.

🐍 חנק משריץ
78 לכידות

נחש שאינו ארסי, בעל שיטת ציד ייחודית באמצעות כריכה.
מפגשים איתו נדירים יותר אך הוא חלק חשוב ממערכת הזוחלים בישראל.

עשרת המינים המובילים בלבד מהווים:

5,563 אירועים מתוך 6,056 הלכידות בדוח

כלומר רוב מוחלט של מפגשי האדם–נחש מתרכז במספר קטן יחסית של מינים.

חשוב לזכור:
הנתון אינו אומר שאלו בהכרח המינים הנפוצים ביותר בטבע בישראל.

הוא מציג את המינים שחיים בחפיפה הגבוהה ביותר עם האדם ולכן מופיעים יותר בדיווחי לכידה.

10. הנחשים שעוזרים לנו

חלק מהמינים הנפגשים עם האדם אינם מסוכנים ואף חשובים מאוד לסביבה.

🐍 זעמן מטבעות
1,361 לכידות

אינו ארסי ולעיתים מזוהה בטעות כצפע.

🐍 זעמן שחור
652 לכידות

מהנחשים הגדולים בישראל.
טורף מכרסמים ונחשים אחרים.

🐍 זעמן זיתני
376 לכידות

נחש יום מהיר שאינו מסוכן לאדם.

🐍 תלום קשקשים מצוי
151 לכידות

נחש תת־ארסי אחורי שאינו נחשב מסוכן לאדם.

🐍 נחש מים משובץ
97 לכידות

נחש שאינו ארסי החי בקרבת מקווי מים וניזון בעיקר מדגים ודו־חיים.

🐍 קמטן חורש
275 לכידות

לטאה חסרת רגליים שלעיתים מזוהה בטעות כנחש.

11. מה למדנו מ־6,056 מפגשים?

המספרים המרכזיים:

סה״כ אירועים:
6,056

המין שתועד הכי הרבה:
צפע מצוי – 2,404

הנחש הלא ארסי המוביל:
זעמן מטבעות – 1,361

שנת השיא:
2025 – 1,712 לכידות

חודש השיא:
מאי – 1,259 לכידות

המסקנה:
הדרך להתמודד עם נחשים אינה פחד או פגיעה – אלא ידע, זהירות ושמירה.

12. שומרים על זוחלי הארץ – מנתונים לשינוי

מאחורי אלפי אירועי הלכידה עומד מסר חשוב:

אפשר לחיות לצד נחשים.

כל מפגש הוא הזדמנות לבחור:
להבין במקום לפחד.

מיזם "שומרים על זוחלי הארץ" פועל משנת 2016 לקידום הכרת הזוחלים בישראל, הסברה ושמירה על הטבע.

לא הורגים נחשים.

שומרים על זוחלי הארץ.

מקור הנתונים:
הנתונים הופקו ע״י שאילתת חופש המידע לרשות הטבע והגנים.

13.מינים נדירים בלכידות – הנחשים שכמעט ולא פוגשים

מעבר למינים המוכרים שנפגשים לעיתים קרובות עם האדם, נתוני הלכידות מציגים גם את הצד השני של התמונה:

מיני נחשים נדירים יותר במפגשי אדם–נחש.

חשוב להדגיש:
מספר לכידות נמוך אינו אומר בהכרח שהמין נדיר בטבע או נמצא בסכנה. לעיתים מדובר במינים בעלי תפוצה מוגבלת, פעילות נסתרת, אזורי מחיה רחוקים ממגורי אדם או פשוט פחות חפיפה עם פעילות אנושית.

מתוך נתוני הדוח:

🐍 זעמן יפהפה
6 לכידות

אחד הנחשים המרשימים בישראל.
מין שאינו ארסי, בעל תפוצה מוגבלת יחסית ולכן מופיע מעט מאוד בדוחות לכידה.

🐍 זעמן סיני
8 לכידות

נחש שאינו ארסי.
נפגש לעיתים רחוקות עם האדם ולכן מופיע במספר נמוך מאוד של אירועים ביחס למינים נפוצים כמו זעמן מטבעות או זעמן שחור.

🐍 ארבע קו מובהק
12 לכידות

מין שאינו ארסי, בעל אורח חיים שגורם לכך שהמפגש איתו פחות נפוץ.

🐍 שלוון קולר
7 לכידות

נחש קטן ועדין שאינו ארסי.
בגלל גודלו ואורח חייו השקט, רבים כלל אינם מבחינים בו.

🐍 נחשיל חד־ראש
5 לכידות

נחש קטן ותת־קרקעי.
רוב חייו מתנהלים מתחת לפני הקרקע ולכן הסיכוי לפגוש אותו נמוך מאוד.

🐍 נימון דק
4 לכידות

אחד ממיני הנחשים הקטנים והנסתרים בישראל.
אורח חיים תת־קרקעי גורם לכך שהוא כמעט ואינו מופיע בלכידות.

נתונים אלו מדגישים נקודה חשובה:

דוח לכידות אינו מציג רק "כמה נחשים יש", אלא בעיקר את נקודות המפגש בין האדם לבין הזוחלים.

יש מינים שחיים ממש לידנו ולכן מופיעים מאות ואלפי פעמים, ויש מינים שממשיכים להתקיים בשקט בטבע – הרחק מעיני האדם.